656
עריכות
אתרוג קלבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. | אתרוגי קלבריה להם מסורת שהנם בלתי מורכבים. בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. | ||
גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו: '''"דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"'''{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. | גם [[חת"ם סופר|שו"ת חתם סופר]] מעיד על תכונה זו, ומעיר כי מסורת על כשרות האתרוג חזקה מהסמנים: '''"דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. על כן אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מיאנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן"'''{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14663&st=&pgnum=155 שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן ר"ז]. מובא גם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. כך גם כתב [[ישראל מאיר הכהן|בעל]] ה[[משנה ברורה]], כי אין לסמוך על הסימנים בלבד מבלי מסורת כשרות{{הערה|1='''"אין לסמוך על סימנים כלל להקל אלא דינו של אתרוג עוף טהור הנאכל במסורת דהיינו שאותו מקום יהיה מוחזק מימים קדמונים שאתרוגיהם אינם מורכבים הועלה מן כל האמור:''כל האתרוגים שאינם מיאנווע אין ליקח בלי כתב השר שיודע המעיד שאינם מן המורבים ואין לסמוך על הסימנים"''' [[משנה ברורה]] [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14166&st=&pgnum=239 סימן תרמ"ח סעיף כ"א סעיף קטן (משנה ברורה) ס"ה]}} | ||
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. [[הרבי]] מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר 'משמני הארץ יהיה מושבך' (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו"ר הזקן: כי כשאמר [[הקב"ה]] למשה רבנו "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'" - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}.. על כן נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: [[קבלה]] בידינו מ[[אדמו"ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. | מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. [[הרבי]] מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר 'משמני הארץ יהיה מושבך' (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו"ר הזקן: כי כשאמר [[הקב"ה]] למשה רבנו "ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו'" - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה{{הערה|1='''"וכמובן גם מהפתגם הידוע של רבינו הזקן אשר כשאמר הקב"ה "ולקחתם לכם" וגו' שלחו שליח לקלבריה להביא משם אתרוגים... הטעם על פי נגלה כי קלבריה היא אטליה של יוון שהיא משמני הארץ"''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&st=&pgnum=149 אגרות קודש חלק י"ג עמוד ק"י]}}.. על כן נהגו חסידי חב"ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלבריה, כפי המובא בספר המנהגים: [[קבלה]] בידינו מ[[אדמו"ר הזקן]] - בעל ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=73 ספר המנהגים עמוד 65 הערה 5]}}. | ||
| שורה 22: | שורה 21: | ||
בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות' אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי. | בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות' אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי. | ||
עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוו"ד... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..." | עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת [[תשי"ג]] אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוו"ד... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..."{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמ' קס"א]}}. | ||
מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | מכתב נוסף שלח רבו של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | ||