אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם בער איליער המכונה "המלאך"|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם בער איליער המכונה "המלאך"|אחר=ר' אברהם המלאך בן המגיד|ראו=[[אברהם המלאך|ר' אברהם המלאך]]}} | ||
הרב הצדיק '''חיים אברהם דובער הכהן לוין''' (מכונה גם '''המלאך''') היה [[חסיד]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] ותקופה מסויימת התגורר ב[[ליובאוויטש]]. עזב את [[רוסיה]], נסע ל[[ארצות הברית]] והקים קהילה שכונתה [[המלאכים]]. | |||
==הפולמוס== | ==הפולמוס== | ||
ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מוניסזון]] | ר' אברהם דובער הובא ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי הנגיד ר' [[מנחם מאניש מוניסזון]] כמדריך ומשפיע לבנו לייב ולצעירים נוספים. דרכו הייתה בלתי-שגרתית; הוא חינך את תלמידיו להיבדלות ממשפחתם, מחבריהם, למעט ב[[דיבור]], באכילה ובשינה. בין ר' אברהם דובער לרבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]] שררו יחסי ידידות קרובים וחמים{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' ש"א}}{{דרוש מקור}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד | [[אדמו"ר הריי"צ]] התנגד לדרכו השונה ולדרך הפרישות הייחודית מעוה"ז ואף לעג לו על כך בפניו. בתגובה, התלונן ר' אברהם דובער על אדמו"ר הריי"צ בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] לאחר [[התוועדות]] [[י"ט כסלו]] [[תרס"ב]], על כך שראה אצלו בביתו עיתוני חולין. בעקבות זאת עזב ר' אברהם דובער את ליובאוויטש והחל מסתובב ב[[רוסיה]]{{הערה|בין היתר נפגש עם ר' [[חיים מבריסק]]. בפגישתם התעניין 'המלאך' לדעת אם רבי חיים לומד את הספר [[מורה נבוכים]]. השיב רבי חיים כי הוא החל ללמוד את הספר, אך בפרק כ"א יש קטע שלא הבין, ולכן הוא לא מסוגל להמשיך הלאה. השיב לו המלאך כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו [[דרך מצוותיך]] מבאר את הענין, והסביר אותו לרבי חיים. נענה רבי חיים בהתפעלות ואמר: "איהר זענט אן עילוי" (אתה עילוי)! שאל המלאך: והלא אין זה תירוץ שלי אלא תירוץ של אדמו"ר הצמח צדק? השיב לו רבי חיים: אכן, אבל "איהר לייגט דאס אראפ ווי אן עילוי (אתם מסבירים את הענין כעילוי)!}}. | ||
== בארצות הברית == | == בארצות הברית == | ||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[ארצות הברית]] | לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] נסע ל[[ארצות הברית]] והתקבצו סביבו בחורים, הוא חינכם באותה השיטה בה החזיק קודם: ניתוק מהסביבה וענייני העולם-הזה ובאופן של [[מרירות]] ושברון לב. לעיתים היו תלמידיו עוזבים את בני משפחתם ושוהים בית מדרשם שבויליאמסבורג מספר שבועות תוך כדי לימוד ועבודת ה' סביב השעון. הם לא התמקדו בלימוד ה[[דא"ח]] בחסידות של [[רבותינו נשיאנו|הרביים]] שאחרי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. בין התלמידים היו כאלו מישיבות ליטאיות, כמו תורה ודעת, ולכן שיטתו זו זכתה בתחילה לתמיכה חלקית כי סברו הראשי-ישיבות אשר זה ימנע בחורים מלבוא לחב"ד (על ידי ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]) ולאידך יישארו בישיבה, אך לאחר מכן זכה לביקורת קשה מראשי הישיבות שהיו אז ב[[ארצות הברית]] כאשר ראו אשר "הגולם קם על יוצרו" ושיטתו הקנאית יצרה אי-סדר מיותר בישיבות. | ||
היה גר בברונקס. שימש | היה גר בברונקס. שימש כנשיא אגו"ח בארה"ב. | ||
בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים. | בתקנות החבריא שלו, מופיע סעיף בה מתחייבים לתרום עבור ישיבת תומכי תמימים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
נלב"ע ב[[חג השבועות]] [[תרח"צ]]. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]] (משפחת בלסופסקי), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | נלב"ע ב[[חג השבועות]] [[תרח"צ]]. לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו ל[[חב"ד]] (משפחת בלסופסקי), היו שעברו ל[[חסידות סאטמר]] והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער. | ||
לרבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}. | לרבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער" (חתיכת אש)!{{הערה|המלאך, אדר תשע"ו, ע' שב}}{{דרוש מקור}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||