שינויים

[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[תורה]] על ידי הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. בעולם החסידי ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]]. בחסידות מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד נוסף מימד עמוק יותר לשיחהעניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, כאשר היא משמשת "המשכה מלמעלה על ידי נשיא הדור"ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}. אצל אדמורי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[דא"ח]] בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.

בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועותמלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר '"ווארט' " (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. לאחר מכןבשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]] ב[[יט בכסלו]] ב[[חג הפורים]] ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[אחרון של פסח]]. מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים. סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.

גם ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את [[י"ב תמוז]] משנת [[תרפ"ח]] ו[[ח"י באלול]] משנת [[תש"ג]] ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים. במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה על ידי [[הרבי]], הספר הינו אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'. לאחר מכן הודפסו שנים לוקטו כל שיחותיו של [[אדמו"ר הרבי הריי"צ]], בסדרת כולל [[ליקוטי דיבוריםהנחה|הנחות]] ובסדרה החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].