שיחה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,542 בתים ,  20 באוגוסט 2017
אין תקציר עריכה
מ (ויקיזציה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[תורה]] על ידי [[רב]] או [[אדמו"ר]] בפני תלמידיו. בעולם החסידי ה"שיחה" כוללת דברי התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]]. בחסידות חב"ד נוסף מימד עמוק יותר לשיחה, כאשר היא משמשת "המשכה מלמעלה על ידי נשיא הדור"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}.
[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' הוא כינוי מקובל בחסידות חב"ד ובחוגים נוספים לנאום אותם נושא ה[[רב]] או ה[[אדמו"ר]] בענייני [[תורה]] בפני תלמידיו. ה"שיחה" כוללת לרוב פרשנות בדברי תורה דברי [[מוסר]] התעוררות והתחזקות ב[[עבודת השם]].
מלבד זאת, שיחותיהם ותוכן דבריהם של נשיאי חב"ד עניינם המשכה אלוקית המתאימה לתוכן הזמן, ולכן מכוונים דבריהם ביותר גם לזמן אמירתם.{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק י"ט עמ' 161 (הערה 19).}}.
 
אצל אדמורי חב"ד יש לחלק בין סגנון השיחה לסגנון ה[[מאמר]]. לעתים עניינים שבמאמרים התבארו בשפה מורכבת התבארו על ידי האדמו"ר בשפה פשוטה יותר בשיחה, לעיתים התמקדות מיוחדת בשיחות לפרטים ולבטים שבעבודת ה'. [[הרבי]] בשיחותיו עוסק רבות בהסברים בהלכה ובאגדה ובדברי חז"ל, בניגוד למאמריו המוקדשים ל[[דא"ח]] בלבד. כמו כן ישנם בשיחות התייחסויות לעניינים אקטואלים והוראות מעשיות להנהגה באירועי הזמן.


==בחסידות חב"ד==
==בחסידות חב"ד==
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר 'ווארט' או דברי התעוררות. לאחר מכן, בעיקר מאז [[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות.
בדורות הראשונים של חסידות חב"ד לא נאמרו שיחות קבועות מלבד מאמרי החסידות; מידי פעם היה ה[[אדמו"ר]] אומר "ווארט" (אמרה קצרה) או דברי התעוררות. בשנים מאוחרות יותר, בעיקר מאז נשיאותו של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] ואילך, החלו האדמו"רים לומר "שיחות" בפני החסידים בהתוועדויות. שיחותיו של הרבי הרש"ב נאמרו בעיקר בשלשת ימי ההתוועדות הקבועים ב[[שמחת תורה]] ב[[יט בכסלו]] ב[[חג הפורים]] ומשנת [[תרס"ו]] גם ב[[אחרון של פסח]]. מלבד זאת קיים תיעוד של שיחות אותם לא אמר בפני כל קהל החסידים אלא בביתו לבני משפחתו ולחסידים המקורבים.
סגנון השיחות היה כמענה וכדיון בין החסידים והרבי, כשלרוב במהלך ההתוועדות נשאל הרבי שאלות מהחסידים ועליהם היה עונה בשיחה ובביאור.


במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה על ידי [[הרבי]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]] ובסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].
גם ה[[אדמו"ר הריי"צ]] היה מתוועד עם החסידים ובמהלכן היה אומר שיחות, מלבד הימים שבהם היה מתוועד אביו, הוסיף גם את [[י"ב תמוז]] משנת [[תרפ"ח]] ו[[ח"י באלול]] משנת [[תש"ג]] ובהזדמנויות שונות. סגנון שיחותיו היו אף הן כסגנון אביו כמענה לשאלות ולדברי החסידים.
 
במהלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. השיחות הראשונים שהודפסו היו שיחותיו של הרבי הריי"צ  מכתב ידו שלו בסדרת [[ליקוטי דיבורים]], בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]] על ידי [[הרבי]], הספר הינו אוסף מתוך רשימותיהם של החסידים והוא כולל סיפורים לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]], שיחות אלו מאופיינים וידועים באווירה ובסגנונם ה'סוער'.
לאחר שנים לוקטו כל שיחותיו של הרבי הריי"צ כולל [[הנחה|הנחות]] החסידים לסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]].
שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].
שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].
ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים ועניינים, לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]]; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים.
שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסיד]]ים, לצד ביאורים קלים ובסיסיים ב[[חסידות]], ב[[השכלה]] ובעיקר ב[[עבודה]].
מנהגו של אדמו"ר הריי"צ היה שבזמן השיחה ניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.


==בדור השביעי==
==בדור השביעי==
שורה 29: שורה 30:


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[מאמר]]
*[[הנחה]]
*[[מוגה]]
*[[מוגה]]
*[[התוועדות]]
*[[התוועדות]]
שורה 44: שורה 43:
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{תבנית:במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
5,403

עריכות

תפריט ניווט