38
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בחסידות בדורות הראשונים של חסידות חב"ד התרחב המושג עוד יותר ובא להבדיל ממעמד אמירת [[מאמר]] בו ה"[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו" של ה[[רבי]] ואין אומר המאמר, אלא כ[[צינור]] להעברת הדברים. ללא קשר, כביכול, לכישורי אומר המאמר. כמו כן אין קוטעים את אומר המאמר, אלא עומדים דוממים ומאזינים. בשיחה, לעומת זאת, יש מקום לשיקול [[דעת]] השומע וניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם. בממלך שנים רבות לא נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה זה על ידי [[הרבי]]אומר 'ווארט' או דברי התעוררות. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של , בעיקר מאז [[אדמו"ר הרייהרש"צב]]ואילך, בסדרת [[ליקוטי דיבורים]] ובסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמוהחלו האדמו"רים לומר "ר הריישיחות"צ)]]בפני החסידים בהתוועדויות. ===מאפייני השיחות===
בדורות הראשונים במהלך שנים רבות לא נאמרו שיחות קבועות; מידי פעם נרשמו תוכן השיחות ואף אלה שנרשמו, לא הודפסו. בשנת ה'[[תש"ז]] הודפס לראשונה [[ספר השיחות - תורת שלום]] של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה הזה על ידי [[הרבי]]. לאחר מכן הודפסו שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בסדרת [[ליקוטי דיבורים]] ובסדרה המלאה [[ספר השיחות (אדמו"רהריי"צ)]] אומר 'ווארט' או דברי התעוררות: .שיחותיהם של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] נלקטו בספרי שיחות שלהם, שלוקטו מתורת הריי"צ ונדפסו בשנת [[תשנ"ג]].
הגהה, ניסוח, הרחבה, עריכה, עדכון
[[קובץ:התועדות 770.jpg|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת שיחה ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]'''שיחה''' היא אמירת עניינים ב[[יהדותתורה]] על ידי [[רב]] או [[אדמו"ר]] בפני [[תלמיד]]יו או [[חסיד]]יותלמידיו. רמת בעולם החסידי ה"שיחה", משתנית מאדמו"ר לאדמו"ר ומרב לרב, לפי כישוריו וגדלותו ב[[תורה]]. לרוב כוללים השיחות גם ענייני [[כוללת דברי התעוררות]] והתחזקות ב[[עבודת ה']] בהתבסס על [[פרשת השבועהשם]], מאמרי ומדרשי חז"ל ושיחות גדולי ישראל הקודמים. בחסידות חב"שיחהד נוסף מימד עמוק יותר לשיחה, כאשר היא משמשת " קלה משיעור-תורה ומכאן שמו "שיחה" - כמין התדברות המשכה מלמעלה על הנידונים העומדים על הפרק, באספקלריית היהדות. ==שיחות ב[[חסידות]]==בעולם החסידות קיבל המושג ידי נשיא הדור"שיחה" גם משמעות של דברי התעוררות והתחזקות לעבודת ה' ומתוך {{הערה|[[שמחה]]. זו הייתה דרכו של ה[[בעל שם טוב]], שהיה מסתובב בעיירות בהם גרו [[יהודי]]ם ומעורר את [[לב]]בות העם השבור והמיוסר, לשמחה בעבודת ה' ול[[אהבת ישראל]]. נוסף לכך היה גם מדבר לקוטי שיחות בפני [[חסיד]]יו ומעריציו. בשיחות אלה היה הבעשחלק י"ט מניח את יסודות שיטתו החדשה בעבודת העמ' ונטיעתם ב[[ראש]] ולב תלמידיו וחסידיו161 (הערה 19). חלק משיחותיו של [[הבעל שם טוב]] נדפסו בספרים; [[כתר שם טוב]] ו[[צוואת הריב"ש]]}}.
==בחסידות חב"ד==
ספר השיחות תורת שלום כולל סיפורים ועניינים, לצד ביאורים עמוקים ב[[חסידות]] וב[[קבלה]]; רוב השיחות שהגיעו לידינו מאופיינים באווירה 'סוערת'; הם נרשמו על-ידי החסידים.
שיחותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] קלות לקריאה ולהבנה; הם כוללות סיפורים ופתגמים רבים מ[[רבותינו נשיאנו]] ומ[[חסיד]]ים, לצד ביאורים קלים ובסיסיים ב[[חסידות]], ב[[השכלה]] ובעיקר ב[[עבודה]].
מנהגו של אדמו"ר הריי"צ היה שבזמן השיחה ניתן לפנות בשאלה ישירה לרבי שבדרך-כלל גם היה מתייחס לשאלה, עונה עליה ופעמים אף מכוון את המשך השיחה בכיוון נטיית השאלה. היה זה ממש מעין "שיחה" של החסידים עם רבם.
==בדור השביעי==
=סגנון אמירת השיחות=שיחותיו של הרבי (שהינו [[דור השביעיהרבי]] ל[[אדמו"ר הזקן]]) נאמרו בתכיפות רבה מקודמיו ובפורומים נרחבים יותר. דבר זה מנע את הגישה הישירה אל הרבי , ובסגנון "מלכותי" בו לא היה ניתן לשאול שאלות במהלך אמירת השיחות ולא איפשר יחס דיאלוגי לכל משתתף. שיחותיו של הרבי שנאמרו לרוב במהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]], היו מרכז הקשר של הרבי עם חסידיו. בשיחות אלו הנחה הרבי את גישתו הייחודית בכל נושא, התייחס לנושאים העומדים על הפרק, הכריז על ה"[[מבצעים]]" ועוד ועוד. בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד. כמו כן, ריבוי פעמים - ובפרט בשנים האחרונות - פתח הרבי בצורה פתאומיות באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.
השיחות השגרתיות שבמהלך ה[[התוועדות|התוועדויות]] פותחות בדרך כלל במובאה התורנית הקשורה עם התאריך או פרשת השבוע, כאשר לאחריה מוצגות השאלות והתמיהות העולות מן הדברים. השאלות כוללות קשיים הגיוניים ודיוקי לשונות במובאה. לעיתים, בשלב זה, יוסיף הרבי ציטוטים נוספים ויקשה אף עליהם (ולבסוף יבאר כיצד עולים הדברים בקנה אחד או במה מתבטא ההבדל ביניהם).
על השיחות נערכה חזרה מיד לאחר ה[[התוועדות]] על ידי צוות "ה[[חוזר]]ים" בראשות ר' [[יואל כהן]] - החוזר הראשי. בהמשך נכתבו על ידי "מניחים", שתפקידם לרשום [[הנחה]] מהשיחה לאחר אמירתה ונדפסו בסדרות [[שיחות קודש]] (בשפת ה[[אידיש]]) ו[[תורת מנחם - התוועדויות]] (בתרגום ועיבוד ל[[עברית]]). חלק מהנושאים המדוברים במהלך ההתוועדויות עברו ליקוט ועיבוד ולאחר מכן [[מוגה|הגהה]] על ידי הרבי ונדפסו בסדרת ה[[לקוטי שיחות]].
=מקום אמירת השיחות=
בנוסף לשיחות השגרתיות שנאמרו בהתוועדויות, היו הזדמנויות נוספות שבהם נאמרו שיחות על ידי [[הרבי]]; לאחרי [[תפילה|תפילות]], כינוסי ילדים ([[ראלי]]), אסיפות למסיימות [[בית רבקה]], מדריכות [[קעמפ אמונה]] ועוד.
מאז שנת תשמ"ח, החל מנהג חדש אצל הרבי באמירת השיחות - כאשר בצורה פתאומית היה פותח באמירת שיחה, לרוב (קודם או) אחרי תפילות ולפעמים ב[[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]] או חלוקות אחרות, כאשר בדרך כלל הוא עומד על בימת התפילות לצד סטענדר מיוחד עבור זה כאשר הוא עומד בסוף הבימה וסמוך לקהל, עם מבט לקהל.
==ראו גם==
