מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
אברהם לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה, ויקיזציה, פתיח, קטגוריה
אין תקציר עריכה |
מ (הגהה, ויקיזציה, פתיח, קטגוריה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אברהם לנדא''' מ[[ז' | הרב '''אברהם לנדא''' מ[[ז'מבין]] היה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. בתחילה ישב בעיר קורניץ ועסק במסחר, אולם אחר כך נתמנה לרב בעיר ז'מבין. [[בעל שמועה]] מפורסם, בעיקר בזכות השמועות וההדרכות הרבות בענייני חסידות שקיבלו ממנו תלמידיו - ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] ור' [[משה רוזנבלט]], משפיעים בולטים ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] - והעבירו לדורות הבאים. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאביו ר' '''[[צבי הירש לנדא]]''' שנקרא "'''ר' הירשל'ה - ר' זלמן'ס'''". ר' צבי הירש היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג ולעיתים היה נוסע לשם. ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לחסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]] שהיה רבה של קורניץ, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח {{הערת שוליים|בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד}}. | נולד לאביו ר' '''[[צבי הירש לנדא]]''' שנקרא "'''ר' הירשל'ה - ר' זלמן'ס'''". ר' צבי הירש היה סוחר ועמד בקשרי מסחר עם סוחרים בעיר קניגסברג ולעיתים היה נוסע לשם. ר' צבי הירש היה מופלא בחסידות ובתמימות. הוא אמר לחסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודה לייב לנדא]] שהיה רבה של קורניץ, כי לפי דעתו, צריכים להפריש מעשר מהפסד כפי שמפרישים מרווח {{הערת שוליים|בספר מגילת קורניץ המתעד את תולדות הקהילה היהודית בעיר, מספר הרב לנדא אודות בני משפחתו ובראשם החסיד ר' זלמן ובנו זיסקינד}}. | ||
ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד {{הערת שוליים|ליקוטי סיפורים עמ' שכג.}}. | ר' אברהם היה סוחר גדול. הוא היה שולח רפסודות של עצים לעיר דנציג שבגרמניה ומכך התפרנס. פעם שלח רפסודות בשווי של שישים אלף רובל, וכולן טבעו. בנוסף לכך שהפסיד את כל הונו, נקלע לחובות עצומים והדבר הפריע לו להתרכז בלימוד התורה. בסופו של דבר החליט שלא טוב תוך כדי הלימוד לחשוב אודות החובות, אלא צריך להקדיש זמן מיוחד לכך. ומאז היה ר' אברהם סוגר את הספר לזמן מה, מהרהר בחובות שנחתו עליו, ובסיכומו של דבר היה אומר לעצמו: "לשם מה עלי לחשוב על כך? - הרי כסף לא נשאר לי, ואת הנכסים שנותרו כבר מכרתי, ועל מה יש לחשוב עוד?", ואז היה פותח את הספר ומתחיל שוב ללמוד {{הערת שוליים|ליקוטי סיפורים עמ' שכג.}}. | ||
פעם, באמצע חודש [[אלול]] [[תרמ"ג]] (לקראת סיום שנת האבל על אדמו"ר המהר"ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב משה (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב ר' אברהם שהיה מחשובי ונכבדי החסידים. שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה ל[[ליובאוויטש]], והם שאלו את ר' אברהם האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר | פעם, באמצע חודש [[אלול]] [[תרמ"ג]] (לקראת סיום שנת האבל על אדמו"ר המהר"ש), נכנסו הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] והרב [[משה רוזנבלט]] (שהתמנו לאחר שנים רבות כמשפיעים בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש) אל הרב ר' אברהם שהיה מחשובי ונכבדי החסידים. שנים אלו היו חברים ומלמדים, ומכיון שלקראת החגים הפסיקו את הלימודים עם התלמידים, היו נוסעים בכל שנה ל[[ליובאוויטש]], והם שאלו את ר' אברהם האם עליהם להמשיך לנסוע לליובאוויטש לאחר הסתלקותו של הרבי מהר"ש בעוד שבניו טרם קיבלו על עצמם את הנשיאות? | ||
השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה' כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק ל[[צדקה]] לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. | השניים הוסיפו ואמרו כי חוששים שמא יש להם ‘פניה' כדי לחסוך את עלות הנסיעה, ולכן הם מוסרים לו מראש את כספי הוצאות הנסיעה כדי שיחלק ל[[צדקה]] לפי דעתו. ר' אברהם השיב להם מיד כי אינו מקבל את הכסף, ועליהם לנסוע לליובאוויטש כפי שהורגלו בכל שנה. הוא הוסיף שלולא זקנותו וחולשתו, גם הוא היה נוסע לליובאוויטש. | ||
| שורה 16: | שורה 17: | ||
הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות ר' גרונם הגיע ר' אברמק'ה ל[[עיירה]]{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א}}. | הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] השתדל מאד שר' אברהם יגיע לכהן ברבנות בז'עמבין, ואכן, בזכות ר' גרונם הגיע ר' אברמק'ה ל[[עיירה]]{{הערת שוליים|ראה בהרחבה בספר [[חסידים הראשונים]] ([[ישראל אלפנביין]]) חלק ב' פ"א}}. | ||
ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים. | ר' גרונם היה מקורב ומקושר פנימי לר' אברמק'ה, במשך שנים רבות שהה במחיצתו והסתופף בצילו, ותקופות אף גר בביתו. הוא שמע ממנו אלפי ביאורים וסיפורים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*'''בנו''' - הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] כיהן כרבה של ה[[עיירה]] החסידית [[ז'עמבין]]. חתן החסיד המפורסם הרה"ג ר' [[אברמ'קה מקורעניץ]] - מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. בנו (של ר' מנחם מענדל) הוא הרב ר' [[אלתר הילביץ]] וחתניו (של ר' מ"מ) הם - ה[[משפיע]] הנודע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[שילם קוראטין]] [[משגיח]] בישיבה בליובאוויטש. | *'''בנו''' - הרב [[מנחם מענדל הילביץ]] כיהן כרבה של ה[[עיירה]] החסידית [[ז'עמבין]]. חתן החסיד המפורסם הרה"ג ר' [[אברמ'קה מקורעניץ]] - מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. בנו (של ר' מנחם מענדל) הוא הרב ר' [[אלתר הילביץ]] וחתניו (של ר' מ"מ) הם - ה[[משפיע]] הנודע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] והרב [[שילם קוראטין]] [[משגיח]] בישיבה בליובאוויטש. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | {{מיון רגיל: לנדא, אברהם}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||