יהודה לייב מינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי"ל'''; [[תק"ט]]/[[תר"י]] - תחילת [[תקפ"ו]]) היה אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר|מאמריו]]. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "[[שארית יהודה]]".

המהרי"ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזני]] בערך בשנת [[תק"ט]] או [[תק"י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו"ר הריי"צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=173 סה"מ תש"ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו"ר הזקן בן שבע שנים והמהרי"ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו"ר הזקן - [[תק"ה]].}}.

על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו [[אדמו"ר הזקן]] ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}.  

=== עם אדמו"ר הזקן ===

המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]]. המהרי"ל עצמו לא הצליח לנסוע מפני סיבות שונות.

אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[(חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי [[הקבלה]] שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.

המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.

המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.

המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].  

=== עם אדמו"ר האמצעי ===

המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".

=== הסתלקותו ===

המהרי"ל חי עד תחילת שנת [[תקפ"ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנוביטש.

כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר"א]], בספר בשם "[[שארית יהודה]]", על ידי נכדו הרב זאב וואלף בן הרב ישעיה בנו של המהרי"ל.

בשנת [[תשי"ז]] [[הרבי]] ערך והוציא לאור מהדורה שניה בשני חלקים. חלק ראשון דפוס צילום מהמהדורה הראשונה, ובחלק שני הוספות שו"ת חדשות מכתבי יד, ראשי פרקים מתולדות חייו, הערות וציונים (בעיקר לנושא הנדון בשו"ת הצ"צ).

מהדורה חדשה נערכה על ידי הרב [[שלום בער לוין]] והרב [[יצחק וילהלם]] ויצאה לאור בשנת [[תשס"ט]]. במהדורה החדשה נסדר הספר מחדש, נוספו סימנים חדשים שנדפסו במקומות שונים ומכתבי יד, ובשולי הגליון באו מראי מקומות וציונים. בסוף הספר באו מפתחות. [במהדורה זו נשמטו תולדות חייו של המהרי"ל].