תשליך: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,144 בתים ,  1 באוגוסט 2017
מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


ואחר כך "מן המצר" וגו', והם כנגד תשע מידות "ה' ארץ אפים" וגו'. ויאמר מזמור "רננו צדיקים". ואחר כך יאמר "לא ירעו.. כמים לים מכסים"{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}.
ואחר כך "מן המצר" וגו', והם כנגד תשע מידות "ה' ארץ אפים" וגו'. ויאמר מזמור "רננו צדיקים". ואחר כך יאמר "לא ירעו.. כמים לים מכסים"{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}.
הרבי סיפר{{הערת שוליים|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה:"ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".}} במשך מספר שנים היה מנהגו של [[אדמו"ר הרש"ב]] לצאת ב[[ראש השנה]] שחל בחול מחוץ לעיר באופן של "[[ברוב עם הדרת מלך]]", עד שפסק המנהג{{הערת שוליים|בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה [מצלמה] ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין.}}.


==יהי רצון==
==יהי רצון==
שורה 36: שורה 34:
המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את [[ניגון האדרת והאמונה|ניגונו]] של [[שלמה דער געלער]] מ[[נעוול]]{{הערה|ראה [[ספר הניגונים]], א, עמ' נז, ניגון קד.}}, ויוצאים במחול{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 104.}}.
המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את [[ניגון האדרת והאמונה|ניגונו]] של [[שלמה דער געלער]] מ[[נעוול]]{{הערה|ראה [[ספר הניגונים]], א, עמ' נז, ניגון קד.}}, ויוצאים במחול{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 104.}}.


[[הרבי]] סיפר{{הערת שוליים|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה:"ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".}} כי מנהגו של [[הרבי הרש"ב]] היה לצאת ב[[ראש השנה]] שחל בחול ל'תשליך' מחוץ לעיר באופן של "[[ברוב עם הדרת מלך]]" עד שפסק המנהג{{הערת שוליים|בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה [מצלמה] ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין.}}.
[[הרבי]] סיפר{{הערת שוליים|'[[המלך במסיבו]]' כרך ב' ע' רסה: "ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".}} ש[[הרבי הרש"ב]] נהג לצאת ב[[ראש השנה]] שחל ביום חול ל'תשליך' מחוץ לעיר באופן של "[[ברוב עם הדרת מלך]]" עד שפסק המנהג{{הערת שוליים|בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין. - שם.}}.
   
   
אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל"תשליך" במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב"ד{{הערה|קובץליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ' 58}}.
אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל"תשליך" במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב"ד{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ' 58}}.


==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==
==עריכת התשליך ביום י"ג מדות==