402
עריכות
מים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | [[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | ||
'''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ו[[מים התחתונים]]. | '''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ו[[מים התחתונים]]. | ||
==בקבלה ובחסידות== | |||
===מים העליונים ומים התחתוניים=== | |||
{{ערך מורחב|מים התחתונים}} | |||
ביום השני ל[[בריאת העולם]], ברא [[הקב"ה]] את המים, וחילקם ל[[מים העליונים]] ומים התחתונים, [[שמים]] ו[[ים]]. | |||
ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה). | ב[[תיקוני זהר]]{{הערה|תיקון ה' (יט, ב).}} נאמר על המים התחתונים: {{ציטוטון|מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא}}. (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה). | ||
==מים נוקבין== | בחסידות מוסבר כי ישנם מעינות הבוכים מאות בשנים על אשר מזדמן יהודי לאותו מוקם, ורוחץ ידיו ומברך על נטילת ידים, או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף. | ||
===מים נוקבין=== | |||
{{ערך מורחב|העלאת מיין נוקבין}} | |||
למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש [[אהבה]] מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו [[מים נוקבין]] שהם מצד המקבל, והיא בבחינת [[אור חוזר]] מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה [[אהבה]] ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים. | למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש [[אהבה]] מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו [[מים נוקבין]] שהם מצד המקבל, והיא בבחינת [[אור חוזר]] מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה [[אהבה]] ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים. | ||
===התורה=== | |||
==התורה== | |||
התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת וה[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי ה[[חלב]] המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות ([[חג"ת]] [[נה"י]]) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו ה[[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. | התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת וה[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי ה[[חלב]] המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות ([[חג"ת]] [[נה"י]]) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו ה[[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. | ||
ב[[מסכת תענית]] נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה. | ב[[מסכת תענית]] נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה. | ||
{{ | ===באר מים=== | ||
{{ערך מורחב|באר מים}} | |||
==בהלכה ומנהג== | |||
===שתיית מים=== | |||
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}. | |||
===מים אחרונים=== | |||
קודם ברכת המזון ישפוך על פרקי אצבעותיו מים. | |||
הרבי [[הריי"ץ]] נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים | |||
===מים שלנו=== | |||
{{ערך מורחב|מים שלנו}} | |||
[[תמונה:מים שלנו.jpg|left|thumb|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]] | |||
לצורך אפיית ה[[מצה]] יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו [[חמץ|להחמיץ]] את הקמח. | |||
===מקווה=== | |||
{{ערך מורחב|מקווה}} | |||
[[קובץ:מקווה חבד במדינת מונטנה, ארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מקווה חב"ד|מקווה טהרה על פי שיטת חב"ד]] במדינת מונטנה ב[[ארצות הברית]]]] | |||
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו | |||
למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה. | |||
מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים | |||
==ניגונים== | |||
===כאיל תערוג ל[[אדה"ז]]=== | |||
{{ערך מורחב|ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן)}} | |||
ניגון זה שמע ה[[חסיד]] הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]] מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל [[אדמו"ר הזקן]]. ניגון זה היה [[אדמו"ר הזקן]] מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה. | |||
ניגון זה הוא ניגון ב' ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'''|מרכאות=כן|מקור=תהילים מב, ב. דברים ו, ח}} | |||
===כאיל תערוג ל[[הצמח צדק]]=== | |||
{{ערך מורחב|ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק)}} | |||
שגור היה אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[ניגון דבקות]] זה. | |||
ניגון זה הוא ניגון י"ד ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הן: {{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...'''|מרכאות=כן|מקור=תהילים מב, ב-ג}} | |||
===פלגי מים=== | |||
הניגון פלגי מים מקורו מ[[יהודי]] [[גרוזיא]] ונרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[סנדר מנקין]]. | |||
ניגון זה הוא ניגון רס"ו ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הם: {{ציטוט|תוכן='''"פלגי [[מים]] תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".'''|מרכאות=כן}} | |||
===על הסלע=== | |||
{{ערך מורחב|ניגון על הסלע הך}} | |||
הניגון על הסלע הך הינו ניגון ריקוד אותו שרים בעיקר בעת ההקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה. | |||
ניגון זה הוא ניגון קס"ב ב[[ספר הניגונים]]. | |||
מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''"על הסלע הך ויצאו מים".'''|מרכאות=כן|מקור=נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת}} | |||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||