7,240
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[מכת דם]]''' היא המכה הראשונה מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] קודם [[יציאת מצרים]]. במכה זו כל המים של מצרים ובראשם היאור הפכו לדם. מכה זו מתוארת בתורה ב[[פרשת וארא]]. | '''[[מכת דם]]''' היא המכה הראשונה מ[[עשרת המכות]] ש[[ה']] הביא על [[מצרים]] קודם [[יציאת מצרים]]. במכה זו כל המים של מצרים ובראשם היאור הפכו לדם. מכה זו מתוארת בתורה ב[[פרשת וארא]]. | ||
שורה 18: | שורה 17: | ||
לאחר שחלף שבוע{{הערה|שם=רכה}} מתחילת המכה מי היאור שבו להיות מים. | לאחר שחלף שבוע{{הערה|שם=רכה}} מתחילת המכה מי היאור שבו להיות מים. | ||
==אופן המכה== | |||
רש"י כותב שהמים נשארו דם במשך שבוע שלם (והוכחתו מכך שהתורה מציינת שחלפו שבעה ימים מתחילת המכה){{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק לא עמודים 34-37.}}. אולם החזקוני{{הערה|על פסוק כ.}} ור' יוסף בכור שור{{הערה|הובא בריב"א על פסוק יז.}} סוברים שהמים נהפכו לדם ברגע הראשון, וכל הדגים מתו והסריחו, ואחר כך הם חזרו להיות מים, והסרחון נמשך במשך שבוע. על פירושם קשה - שלפי פשוטו של מקרא המכה הייתה של דם ולא של סרחון{{הערה|כן כתבו גם בדעת זקנים לבעלי התוספות ובריב"א. והם תירצו שהסיבה היא מפני שה'הבאשה' אינה ניכרת כמו הדם.}}, וכן שעיקר המכה הייתה ל'''עבודה זרה''' של מצרים, ולא למצריים{{הערה|לקוטי שיחות שם עמוד 34 הערה 12.}}. | |||
כאשר בחסידות רוצים להביא דוגמא לנס שלא משנה את טבע הדבר, מביאים את מכת דם - שהמים נהפכו לדם, אך הם בעצם עדיין נשארו מים, ולכן בסיום זמן המכה לא היה צורך לנס נוסף להשיבם להיות מים{{הערה|ראה [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תנש"א]] עמוד 652.}}. | |||
== סיבתה == | == סיבתה == | ||
שורה 24: | שורה 28: | ||
במכה זו הייתה גם מידה כנגד מידה למצרים: מכיוון שהמצריים לא נתנו לנשי ישראל לטבול מטומאתן, על מנת שלא יפרו וירבו, לכן לקו מימיהם והפכו לדם{{הערה|שם=שרטי}}. | במכה זו הייתה גם מידה כנגד מידה למצרים: מכיוון שהמצריים לא נתנו לנשי ישראל לטבול מטומאתן, על מנת שלא יפרו וירבו, לכן לקו מימיהם והפכו לדם{{הערה|שם=שרטי}}. | ||
[[ | טעם נוסף למכה: כשם שמלך היוצא לכבוש עיר מתחיל בחסימת דרכי המים לעיר, כך הקב"ה מנע מהם את מקור המים שלהם{{הערה|[[מדרש תנחומא]] [[פרשת בא]] פרשה ד.}}. | ||
המדרש אומר שממכה זו בני ישראל התעשרו, מכיוון שהמצריים לא יכלו לשתות מים והיהודים כן, ואף אם היו שותים בבת אחת היהודי היה שותה מים והמצרי דם, והדרך היחידה שהייתה למצריים לשתות מים הייתה לשלם כסף ליהודי{{הערה|שם=שרטי}}. | |||
==בני ישראל במכה== | |||
במדרש{{הערה|שם=שרטי}} כתוב שבני ישראל לא נפגעו מהמכה. אולם ה[[אבן עזרא]] טוען שמכיוון שהתורה מספרת רק ממכת ערוב ואילך שהמכות לא פגעו בבני ישראל, משמע שבשלושת הראשונות הן כן פגעו. הרבה מהפרשנים חלקו והקשו על דבריו, וביניהם [[הרדב"ז]] שהוכיח{{הערה|בשו"ת שלו חלק א סימן תתיג.}} להיפך מדברי הפסוק "ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות" - שהיו אלו דווקא המצרים. וכן הקשה, שאם כן, מה היה המסר לפרעה אם גם בני ישראל נפגעו מהמכה? | |||
[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק יא עמודים 31-32. חלק לא עמודים 36-37. שיחת ש"פ וארא תשמ"ז בהשלמות סעיף כ.}} את דברי האבן עזרא על פי פשוטו של מקרא (ואומר שכן היא גם דעת [[רש"י]]): שמכיוון שעיקר המכה היה להכות את מצריים לכן לא סיפרה התורה שגם בני ישראל חפרו. ובנוגע למסר לפרעה, מכיוון שסיבת המכה היה להיפרע מהאליל של מצרים, לכן נוגע בעיקר שהעבודה זרה של מצרים נפגע בצורה כל כך חזקה, ולא נוגע אם גם בני ישראל נפגעו. והסיבה שגם בני ישראל נפגעו מהמכה היא, שכל היאור היה צריך להפגע - גם החלק של ארץ גושן. אבל המים שבאדמה - שלא באו מהיאור - לא נפגעו. | |||
== תוכנה == | == תוכנה == | ||
פרעה טען "לא ידעתי את [[הוי']]"{{הערה|[[פרשת שמות]] ה, ב.}}, ולכן בשלושת המכות הראשונות שה' הכהו המסר היה - "בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי הוי'". במכת דם המסר היה: שהמצריים חשבו שהיאור הוא האלוקים שלהם, והוכיח להם ה' שיש מציאות גבוהה יותר ממנו{{הערה|[[כלי יקר]] [[פרשת וארא]] ז, יז.}}. | |||
==בעבודת ה'== | |||
== | [[הרבי]] מסביר שתוכנה של מכת דם בעבודת ה' הוא: שכמו שהמכה הייתה - החלפת מי היאור הקרירים לדם אשר בטבעו הוא חם, כך גם נדרש מהיהודי להפוך את הקרירות בעבודת ה' ולהכניס בה חמימות של קדושה{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ב פרשת [[וארא]] עמ'- 119-125}}. | ||
[[הרבי]] מסביר | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יציאת מצרים]] |