שינויים

לקראת [[כ' אב]] [[תשדבחודש כסלו תשל"מ]] תורגם ב עלה הרעיון הראשי לתרגם את התניא לערבית על ידי שליח הרבי במרוקו הרב [[לייבל רסקין]], כאשר אופן התרגום היה 'תעתיק' בלבד פרוייקט שקיבל את אישורו של פרקי הרבי בתנאי שהתרגום יהיה אכן תרגום טוב. לצורך המלאכה נבחר הרב דוד בוסקילה ששלט היטב בערבית ובלשון הקודש, ועל מנת לתרגם כראוי הוא קבע שיעורים עם הרב רסקין במהלכם העמיק בספר התניא בשפה הערבית, אך לא תרגום של ממשעל מנת לתרגם כראוי.

בשנים האחרונות יזם הרב התרגום היה לניב הערבי-מרוקאי, וב[[בועז קליג' כסלו]] תרגום [[תשל"ז]] הושלמה מלאכת התרגום של ממש לשפה הערבית, בקשר עם פעילות 'מטה 7 מצוות לבני נח[[שער היחוד והאמונה]]', וכאשר הספר הוכנס לרבי השיב הרבי במענה מיוחד: "נתקבל ותשואות-חן תשואות-חן ודבר בעתו – יו"ד כסלו, [[גאולת אדמו"ר האמצעי]] ממלא מקום [[אדמו"ר הזקן]]. והוספה מיוחדת ב[[יפוצו]] (בשפת [[רמב"ם|מורה נבוכים]]) תוסיף באחישנה, ב[[ביאת משיח|ביאת מלכא משיחא]]. אזכיר על הציון".

בשנת בשבת פרשת שמות [[תשל"ז]] נשא הרבי שיחה בנוגע לתרגום התניא לערבית, והפליא בכך שעל ידי הבירור של שפה זו מבררים את כל אומות העולם כולם. במהלך השנים שלאחר מכן המשיך הרב רסקין לעבוד עם הרב בוסקילה על תרגום והדפסת התניא, ובי' שבט תש"מ השלים את ההוצאה לאור של 'אגרת התשובה', ובשנת תשד"מ הושלמה המלאכה כולה כאשר יצא לאור התרגום של 'לקוטי אמרים' בערבית. מהדורת התרגום שיצאה לאור ביוזמת הרב רסקין היתה בערבית-מרוקאית, ובאותיות עבריות. בשנים האחרונות 'מטה 7 מצוות לבני נח' יוזם ומפיק את ספר התניא בתרגום לערבית ספרותית קלאסית, ובאותיות ערביות. המתרגם של המהדורה החדשה הוא מר אברהם רובינזון המשמש כמרצה בכיר לתרגום ערבי באוניברסיטת בר-אילן, ולצידו עובד הרב [[שאול אקסלרוד]], כאשר את ההגהה עושה חסיד חב"ד בוגר סיירת מטכ"ל, המשמש כיום כשליח הרבי ובמקביל משרת ב[[צה"ל]] במורה לערבית ביחידת המסתערבים.