כח ההיולי: הבדלים בין גרסאות בדף

שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים [[חומר צורה תיקון]], ובשלב הראשוני הוא חומר פשוט "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו מהן. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.

היולי אם כי הוא [[עילה]] למגוון רחב של [[עלול|עלולים]], בעודו היולי הוא עדיין אינו מוגדר בשום ציור והגדרה. והכוונה בזה, למעט גם את היותו מעין כח '''כללי''' הכולל ריבוי פרטים. כלומר, צורת ההכלה של מגוון הצורות בהיולי אינו באופן של [[כלל ופרט]] שבאופן זה האחרון הכלל מכיל כבר בגדריו בהעלם את ריבוי הפרטים שיומשכו ממנו{{הערה|"וכמו ה[[מחשבה]] לגבי [[דיבור]]" או "כמו אות אחת ב[[תורה שבכתב]] לגבי [[תורה שבעל פה]]"(ראה ספר המאמרים תרס"ט עמוד סג).}}, היולי לעומת זאת פשוט בתכלית.{{הערה|ספר המאמרים תרס"ט עמוד סב, (עטרת שבועות).}}

בשל כך (שאינו מצוייר) מציאות היולי אינה מציאות ממשית,{{הערה|ברמב"ן שם "יסוד דק מאד, אין בו ממש...כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר.."}} שכן לא יתכן הימצאות של חומר ללא שיהיה לה איזשהו צורה.{{מקור|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה ז'}} אם זאת מציאותו קיימת במובן שהיא ה[[כח]] והבסיס לכל מיני ואופני הצורות שיצטיירו בחומר וכח זה, ולכשיצטייר יהיו מציאות גלויה וממשית.{{הערה|ברמב"ן "..אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל.." }} (אולם לא כ[[כח]] שעניינו לפעול, אלא כחומר הנושא עליו את צורת הדבר לכשיצטייר{{הערה|שם=ראב"ד|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14434&st=&pgnum=6&hilite= הקדמת הראב"ד לספר יצירה].}})  

ועל שם זה נקרא היולי "אפשרי המציאות"{{הערה|התואר "אפשרי המציאות" בספריהם של ה[[ראשונים]] הוא בניגוד לתוארו של הקב"ה "מחוייב המציאות" אולם ברבים ממאמרי החסידות (הגהות לפתח אליהו תרנ"ח עמוד לו, ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז, ספר המאמרים תש"ו עמוד 116 ועוד) מבואר כי תואר זה גם מתייחס באופן פרטי להיולי וראשית ההתהוות שהוא בניגוד ל"אפיסת המציאות" ובניגוד ל"מציאות ממש" (וראה בספר המאמרים תרנ"ט עמוד רי"ג (מהדורה חדשה): "וכמו שכתוב בספר החקירה שהוא רק אפשרי המציאות ואינו מציאות ממש כו").}} היות ועדיין אינו מציאות ממש שהרי הוא מציאות ללא הגדרות (וכל נמצא בהכרח שיהיו לו הגדרות בהם מוגדרת הימצאותו) ולכן לא נרגשת וניכרת מציאותו, וכל גדר המציאות היא שניתנה האפשרות להימצאות המציאות החדשה.

וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם (למעלה באלקות או למטה בנפש האדם) שמציאותם הממשית מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח)  

ומזה הסיבה, למרות פשיטותו של היולי ביחס לכוחות שנמשכים ממנו, ביחס לעצם והמקור של היולי (אם זה עצם הנפש או דרגות אלוקיות נעלות) הוא נחשב לירידה כלפיו ונמוך ממנו ב[[אין ערוך]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15725&st=&pgnum=41&hilite= הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו תרנ"ח]: " ויותר רחוק אפשרית המציאות מאפיסת המציאות, ממה שרחוק ענין המציאות מאפשרית המציאות כו'"}} שלכן התהוותו היא בדרך יש מאין שהיולי הוא [[יש]] ואילו מקורו בגדר אחר [[אין]] ובינהם אין שום [[ממוצע]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"ב עמוד שנז.}}{{הערה|והביאור, שאם כי "ציורו" של היולי מופשט לאין ערוך מהמציאות הנמשכת ממנו, "גדר הימצאותו" שווה להם שלכן הוא מקור והיולי להם, ולכן נחשב לאין ערוך לגבי העצם/מקורו - שמופשט לגמרי מגדר המציאות של הנמשכים ממנו{{מקור}}.}} כך גם מבואר כי...