תבנית:ערך מומלץ/עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''על פי הוראת [[הרבי]] ללמוד ענייני בית הבחירה בימי בין המצרים, מוגשים לפניכם קטעים מהערך [[לשכת הגזית]]''':
'''על פי הוראת [[הרבי]] ללמוד ענייני בית הבחירה בימי בין המצרים, מוגשים לפניכם קטעים מהערך [[עזרת הנשים (בית המקדש)]]''':


'''לשכת הגזית''' היא המקום בה נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות. דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה - יהיו כולן מכוונות בהיבט שמימי, ככתוב: "אלקים ניצב בעדת א-ל".
'''עזרת הנשים''' היא אגף ב[[בית המקדש]] הממוקם מזרחית ל[[עזרה (בית המקדש)]]. שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה (מחנה שכינה) אלא בקדושת [[הר הבית]] (מחנה לויה). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים (פסחים צב, א).  


לשכת הגזית הינה מקום מושב ה[[סנהדרין]] ומשמשת גם לעריכת פייס ומקום תפילה. בברייתא (יומא כה, א) מובא ש"לשכת הגזית כמין בסילקי (מבנה גדול על גבי עמודים) גדולה היתה, פייס במזרחה וזקן יושב במערבה". מכאן קובעת הגמרא, שעריכת הפייס במזרח הלשכה מוכיח, שחלק זה מקודש בקדושת העזרה כדי לקיים: "בבית אלוקים נהלך ברגש". ואילו ישיבת הזקן (מחכמי הסנהדרין) במערב הלשכה מוכיח, שחלק זה אינו מקודש, שהרי "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד". לפיכך מסיק אביי, שחציה של לשכת הגזית בקודש וחציה בחול, ושיש ללשכה זו שני פתחים - האחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול.  
אף שיש מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון (דברי הימים ב' כ, ד; ובמסכת פסחים צב, א) ואף במשכן שילה (תנא דבי אליהו רבה יא), את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת [[בית המקדש השני]].  
<div style="text-align:left;">'''[[לשכת הגזית|לשכת הגזית - לערך המלא והמפורט]]</div>
 
מדברי חז"ל בתלמוד עולה, כי בחיי היום יום במקדש שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה (ט"ז, ב) "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים .. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם ב[[ראש השנה]], קרא לפניהם בתורה ועוררם לתשובה.
 
שמחת בית השואבה התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה (נא, א) "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים..."
 
ב[[יום הכיפורים]], אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] את פרשיות יום הכיפורים בעזרת הנשים (יומא סט, א). מעמד "[[הקהל]]" ב[[סוכות]] התקיים אף הוא בעזרת הנשים (סוטה מא, א-ב). כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו בירושלים היה בעזרת הנשים (רש"י סנהדרין פו, ב).
<div style="text-align:left;">'''[[עזרת הנשים|עזרת הנשים בבית המקדש - לערך המלא והמפורט]]</div>
12,624

עריכות

תפריט ניווט