התנגדות לחסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''התנגדות לחסידות''' הייתה קיימת מתחילת התייסדות תנועת החסידות. כבר אז קמו לה [[מתנגד]]ים שרדפו את החסידות והחסידים עד חורמה. ההתנגדות לא הייתה דווקא ל[[חסידות חב"ד]], אך בזמן [[אדמו"ר הזקן]], היה הוא מנהיג החסידות היחיד שנשאר בליטא, וממילא ספג את מלוא החיצים מהמתנגדים, שברובם התגוררו אז בליטא ורוסיא הלבנה.
ה'''התנגדות לחסידות''' החלה עם התייסדות תנועת החסידות על ידי תלמידי [[הבעל שם טוב]] ותלמידי [[המגיד ממזריטש]], ובראשם [[אדמו"ר הזקן]] - מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההתנגדות לחסידות יצרה מחלוקת בקנה מידה גדול בין החסידים למתנגדיהם, והחלה בעקבות הטעיה של עסקנים שלא נמנו על עדת החסידים. לאחר שלושה דורות של מחלוקת - שככו הדי המחלוקת תקופה ארוכה, אך בדור האחרון הוחזרו שוב על-ידי אנשים מחרחרי ריב ומחלוקת, והמחלוקת הפכה להיות "שלא לשם שמיים".


==ההתנגדות בתחילתה==
==מניע ההתנגדות==
בתחילת תקופת החסידות, היה קיים [[וועד ארבע הארצות]] שריכז אז חלק גדול מהפעולות הקהילתיות, שיצא בחרם נגד החסידים.
ההתנגדות בתחילת התהוותה היתה "לשם שמיים". הסיבה להתנגדות לתנועת החסידות היא בשל העובדה כי היא התגלתה לרבים לאחר תקופת משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש. לכן, כשהתגלתה תנועת החסידות היו שחששו כי תנועה זו הינה עוד תנועה בדוגמת תנועת השבתאיות.


גם הגר"א יצא נגד החסידות והחסידים. מסופר שמתנגדים נשבעו לגר"א שהחסידים אכלו ושתו ב[[תשעה באב]] ורקדו בנים ובנות יחדיו. האמת הייתה שתשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים) ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת היתה על ידיו.
כמו כן באותה התקופה הסתובבו שמועות רבות שהחסידים אינם יראי שמיים ואינם מקפידים על קיום המצוות כנדרש.


==מניע ההתנגדות==
עובדה מרכזית נוספת שעוררה את ההתנגדות, היתה כי החסידות העלתה את ערכם של היהודים פשוטי העם, שעד אז היו חסרי ערך לעומת תלמידי חכמים. טענת ההתנגדות היתה כי על ידי קירוב היהודים הפשוטים נעשה זלזול בתורה.
תנועת החסידות קמה תקופת זמן לאחר תקופת שבתאי צבי ימ"ש. לכן, כשהגיעה תנועת החסידות היו שחששו כי תנועה זו הינה עוד תנועה בדוגמת תנועת השבתאיות.  


דבר נוסף שעזר להתנגדות להתפתח היה שמועות רבות שהחסידים אינם יראי שמיים ומקיימי מצוות כפי שצריך.
==ההתנגדות בתחילתה==
בתחילת תקופת החסידות, ריכז [[וועד ארבע הארצות]] את החרם נגד החסידים.


החסידות גם הביאה איתה עליה בערך פשוטי העם שעד אז היו חסרי ערך לעומת תלמידי חכמים, שחלקם גם טענו שעל ידי קירוב היהודים הפשוטים נעשה זלזול בתורה.
גם הגר"א - הגאון רבי אליהו מוילנא - יצא נגד החסידות והחסידים, וזאת בשל טעות שהוטעה על ידי המתנגדים. מסופר שכמה מן המתנגדים נשבעו  בפני הגר"א שהחסידים אכלו ושתו ב[[תשעה באב]] ורקדו עם ילדה. האמת שעמדה מאחורי שבועתם היתה, כי תשעה באב חל באותה השנה ב[[שבת]] (וממילא האכילה והשתיה מותרים), ואחד החסידים רקד כשילדתו התינוקת היתה על ידיו.


==פעולות ההתנגדות==
==פעולות ההתנגדות==
שורה 26: שורה 26:


==ההתנגדות בדורנו==
==ההתנגדות בדורנו==
בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתנועה תביא לירידה בקיום התורה והמצוות. אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ובפועל החסידות הביאה איתה הוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית.
בתחילת דרכה של החסידות היה מקום לחשש שהתגובות בעקבות הקמתה יביאו לירידה בקיום התורה והמצוות, ומחלוקת זו היתה "לשם שמיים". אך לאחר כל השנים שעברו מאז, ניכרת פעולתה של החסידות על החסיד ועל המושפעים מהתנהגותו, ותנועת החסידות גרמה להוספה בקיום התורה והמצוות, אין להתנגדות סיבה אמיתית, וניצני המחלוקת הקיימים כיום הינם "שלא לשם שמיים", ואינם שייכים למחלוקת העתיקה בין החסידים למתנגדיהם.


[[קטגוריה:מושגים בחסידות חב"ד]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות חב"ד]]
1,023

עריכות

תפריט ניווט