ועד הנחות התמימים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 80: שורה 80:
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.


עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שכמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי.
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שכמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי.  


הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. ביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, ובערך בשעה 10, לפני שהרבי הלך לביתו, היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהיה נכנס אחרון לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.  
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת ובמקביל להגיה את התוועדות השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בשפת האידיש (על מנת לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו  להגהה הנחה שנכתבה בלה"ק (על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב  שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, לאחר זמן התבטא  הרבי שץכי אינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, לאחר שהתדיינו הארגונים הנ"ל בבית דין פסק בית הדין פשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה באידיש ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה, וכך נמשך הסדר עד לכ"ז אדר תשנ"ב.


בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת ובמקביל להגיה את התוועדות השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בשפת האידיש (על מנת לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו הנחה שנכתבה בלה"ק(על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"),וכך נוצר מצב  שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, הרבי עצמו התבטא שאינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. וביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, לערך בשעה 10, לפני שהרבי היה הולך לביתו היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר  שהכניסה לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.
שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, לאחר תקופה התדיינו הארגונים הנ"ל בבית דין שפסק פשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה בלה"ק ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה. בשנת תשמ"ח (לאחרי פטירת הרבנית) בה שהה הרבי בביתו  נמסרה השיחה ע"י המזכיר הריל"ג או ע"י ה[[משב"ק]] הרב [[שלום דובער גנזבורג]], ובדרך כלל  בשעה שלוש בלילה היה הרבי מוסר את ההגהות על ידי המזכיר על מנת לשבצם בשיחה.


==תשמ"ט והלאה==
==תשמ"ט והלאה==
49

עריכות

תפריט ניווט