634
עריכות
סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
סעודת שור הבר והלווייתן זה אחד מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]]. | '''סעודת שור הבר והלווייתן''' זה אחד מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]]. | ||
==דעות הראשונים== | ==דעות הראשונים== | ||
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. | חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. | ||
הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה". הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות | הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה". הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילה. | ||
הראב"ד (רבי אברהם בר דויד) משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון? | הראב"ד (רבי אברהם בר דויד) משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון? | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==התיווך של [[אדמו"ר שליט"א]]== | ==התיווך של [[אדמו"ר שליט"א]]== | ||
לאמתו של דבר, אומר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח – אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב הרמב"ן: "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובהגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". | לאמתו של דבר, אומר הרבי מליובאוויטש [[מלך המשיח]] – אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב הרמב"ן: "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובהגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". | ||
אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות קדושה גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים ניצוצות קדושה נשגבים, שכאשר ייספגו | אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנו". | ||
===מקורות=== | ===מקורות=== | ||
ויקרא רבה, פרשה יג. פסחים קיט, ב. זוהר, חלק א, דף קלה, א. זוהר חדש, ויצא, דף כח, ב. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד. איגרת ההתנצלות לרמב"ן על מורה-נבוכים. ספר הליקוטים | ויקרא רבה, פרשה יג. פסחים קיט, ב. זוהר, חלק א, דף קלה, א. זוהר חדש, ויצא, דף כח, ב. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד. איגרת ההתנצלות לרמב"ן על מורה-נבוכים. ספר הליקוטים ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], ערך 'לווייתן'. [[אגרות קודש]] לרבי מליובאוויטש, כרך ב עמודים עו-עז. | ||