49
עריכות
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | את הישיבה ניהל הרב [[דב טייכמן]], במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. כחבר הנהלה שישמש הרב [[זלמן אבלסקי]] כסמנכ"ל ומזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת [[תשכ"ב]] הושלם השלד. באביב שנת [[תשכ"ט]] הסתיימה בניית המבנה החדש, וב[[כ"ה באלול]] שנת [[תשכ"ט]] התקיימה [[חנוכת הבית]]. בשנת [[תשל"ג]] מונו להנהלת הישיבה הרב [[שלום דובער וולפא]] והרב [[גרשון לוין]]. בשנת [[תשל"ט]] מונו להנהלת הישיבה הרבנים [[משולם זושא אלפרוביץ']] ו[[מנחם מענדל גרונר]]. | ||
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה | בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש ע"י תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד | ||
במהלך השנים צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ט-תנש"א הצטרפו לישיבה הרבנים-ברוך מנחם כהנא,יוסף יצחק זילברשטרום,יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי,והרב יונה יעקובוביץ | |||
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון | בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מהרב מנדלזון | ||
רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער | רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שיעבור בחלוקת הדולרים ויבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה אמר לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות, ואכן כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב ענק שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר,דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. | ||
בעקבות | בעקבות המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב [[משה הבלין]], שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה. | ||
בשנת [[תשס"ו]] הצטרף הרב [[אלישיב קפלון]], לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ב[[רוסטוב]], לצוות הישיבה. | |||
ב[[חודש אלול]] [[תשס"ט]] חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת באירוע מיוחד,לכבוד האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה. | |||
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס. | |||
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר. | לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת [[תשע"ג]] שיפוץ כולל בזאל הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר. | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] | ב[[חודש אלול]] [[תשע"ה]] נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. | ||
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. | כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון [[תשע"ו]] הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק. | ||
בחודש אדר תשע"ו בעקבות חילוקי דעות שהתגלעו בין הרב זושא אלפרוביץ למשפיע הרב יעקב יוסף קופרמן-הועבר הרב קופרמן ממשרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני. | |||
בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז. | בחודש אייר תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז. | ||
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה | לרגל שנת הקהל קיימה הישיבה בחודש אלול תשע"ו כינוס בוגרים ענק תחת הכותרת "קהל גדול" באולמי אפיריון בקריית גת. | ||
בשנת תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום והרב יעקב בלינוב. | |||
עם הזמן, בעקבות הגידול המבורך במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה והצפיפות בזאל ובפנימיה החליטה הישיבה על הקמתו של מבנה חדש שיכלול זאל מרווח, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש שלושה מיליון שקלים עבור הבניין החדש, על פי התכנונים יושלם הבניין בחודש חשוון תשע"ט. | |||
אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ- | אחד מהדברים הבולטים בישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בארה"ק היא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס,צרפת,רוסיה וברזיל.) דבר המעמיד את הישיבה כאחת הישיבות הגדולות של חב"ד בעולם. כיום בשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא). | ||
=== צוות הישיבה כיום === | === צוות הישיבה כיום === | ||
*ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]. | *ראש הישיבה: הרב [[משה הבלין]], המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר [[בית דין רבני חב"ד]]. |
עריכות