יצחק מדרוהוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

היה תלמיד-חבר של [[הבעל שם טוב]]. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו על בואו אל הבעש"ט מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] הפסוק "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|תהילים לא, ו}} ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] על כך. ופ"א בתקופת התגוררותו בדרוהוביץ' קרה שפשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע ל[[מז'יבוז']] לפייסו. למחרת התפלל ב[[בית הכנסת]] של הבעש"ט ובעת [[קריאת התורה]] קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". ובעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט{{הערה|נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'}}. אחר כך שלח אליו את בנו הצעיר, רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים [[נשמה]] נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי.{{הערת שוליים|אגרא דפרקא אות כ"ט.}} במסורת ה[[חב"ד]]ית מסופר כי [[הבעש"ט]] התבטא עליו שהוא [[צדיק]] הדור{{הערת שוליים|ראה בארוכה בתשורה לחתונת וילשנסקי-וויסמן, [[תשס"ח]].}}.