אברהם בורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
מ (החלפת טקסט – "צירי" ב־"צירי")
מ (הגהה)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ק רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' (ידוע על שם ספרו '''האבני נזר''') נולד בשנת ה[[תקצ"ט]], נפטר בי"א אדר [[עת"ר]].  
האדמו"ר רבי '''אברהם בורנשטיין מסוכטשוב''' ([[כ"ה תשרי]] [[תקצ"ט]] - [[י"א אדר א']] [[עת"ר]]), מגדולי הלמדנים והפוסקים ב[[פולין]] ומחבר הספרים "אבני נזר ו"אגלי טל". מייסד חסידות סוכטשוב.


בהגיעו לפרקו לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה תשרי]] [[תקצ"ט]] בבנדין שבפולין, לאביו רבי זאב נחום מחבר הספר "אגודת אזוב".
 
בהיותו בגיל שש עשרה לקחו לחתן הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מקוצק]], ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.


בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב {{הערה|מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.}} כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.{{הערה|1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.}}
בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב {{הערה|מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.}} כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.{{הערה|1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.}}
שורה 8: שורה 11:


הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", [[המהר"ל]], [[בעל התניא]], וחותני רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. {{הערה|רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 46.}}
הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", [[המהר"ל]], [[בעל התניא]], וחותני רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. {{הערה|רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 46.}}
== מתפלל בסידור [[אדמו"ר הזקן]] ==
 
==קשריו עם חסידות חב"ד==
{{להשלים}}
===מתפלל בסידור [[אדמו"ר הזקן]]===


[[הרבי]] סיפר {{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' עמ' 523.}}: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".  
[[הרבי]] סיפר {{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] חלק א' עמ' 523.}}: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".  
שורה 16: שורה 22:
גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב {{הערה|בספרו עה"ת ומועדים, [[שבת]] חול המועדפסח תער"ב.}} בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' ב[[צירי]], ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו על פי נוסח{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}} אדמו"ר הזקן.{{הערה|1הרב גדליה אבערלאנדער.}}
גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב {{הערה|בספרו עה"ת ומועדים, [[שבת]] חול המועדפסח תער"ב.}} בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' ב[[צירי]], ובנוסח הרב '''דהוא תנא'''… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא [[תרפ"ח]], הנו רובו ככולו על פי נוסח{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}} אדמו"ר הזקן.{{הערה|1הרב גדליה אבערלאנדער.}}


== ממשנתו ==
ידועים הם במיוחד דבריו של האבני נזר בהקדמת ספרו אגלי טל, כי מצווה על האדם ליהנות מחכמת ה[[תורה]], ועיקר מצוותה היא ההנאה, ולכן אם נהנה האדם מדברי התורה קיים בכך את המצווה. האבני נזר מדמה זאת לפסק של "המתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה",{{הערה|כריתות יט, א.}} שכן ההנאה גורמת למעשה להחשב כמעשה גם היא נעשה דרך התעסקות, כך אומר גם האבני נזר, ההנאה שבתורה גורמת לקיום המצווה ליעשות כראוי גם אם כיוון שלא לשמה, וכמובא "לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", שמכך מוכח שגם הלימוד שלא לשמה הינו מעשה מצווה, שאם לא כן לא היה מביא לידי לשמה.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים|בורנשטיין אברהם]] 
[[קטגוריה:אדמו"רים|בורנשטיין אברהם]] 

תפריט ניווט