בלילה ההוא נדדה שנת המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

שורה 26: שורה 26:


===נדדה שנת מלכו של עולם===
===נדדה שנת מלכו של עולם===
*משמעות השינה למעלה וסיבתה (בזמן הגלות) (בלילה ההוא ת"ש) (בלילה ההוא תשמ"ג ושם מדוע דווקא להיפך שגברו הגויים)
בזמן הגלות אין השגחת הקב"ה לעמו ישראל גלויה, ולכן בזמן הגלות גוברים הצרות היות ואין הקב"ה רואה אותם (כביכול) ולכן אינו מצילם מהם. וזהו שאופן ההשגחה של הקב"ה על עם ישראל בזמן הגלות נמשלת לשינה, היות ובשעת השינה עצומות עיניו של האדם לכך נמשלת ההשגחה בזמן הגלות לשינה.{{הערה|שם=לב,א|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3591600 שיחת פורים תשל"ב שיחה א]}}
 
סיבה נוספת לכך שנמשל הגלות לשינה היא לפי שבזמן הגלות לא ניכרת בעולם מעלת עם ישראל.
מעלת עם ישראל הוא שבשבילם נברא העולם ומהם ועל ידם נמשכת החיות לכל העולמות והם כה[[מוח]] שבגוף שהוא ה[[כלי]] וה[[ממוצע]] שממנו נמשך החיות לכל הגוף.{{הערה|שם=עטרת|ספר המאמרים עטר"ת עמוד שב.}}
כמו כן ישראל הם [[בנים]] של הקב"ה ("בָּנִים אַתֶּם, לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א)) או לפחות [[עבדים]] שלו.{{הערה|1=דיבור המתחיל "בלילה ההוא תשמ"ד" ספר המאמרים מלוקט (מהדורה חדשה [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/13/index.htm חלק ג עמוד פ]).}}
בזמן הגלות לא ניכרות מעלות אלו מצד האור האלוקי ולכן לא ניכרת גם בעולם מעלת ישראל על כל ה[[נבראים]].
ולכן נמשלת הגלות לשינה היות ובשעת השינה נמצאים כל [[כוחות הנפש]] אולם אינם פועלים בהתגלות ובתוקף, ומסיבה זו לא ניכרת מעלת הכוחות זו על זו ופעולתם היא בלתי סדר.
כפי שניתן לחוש בחלומות שבשינה שתתכן שתגבר בהן הרגש על הגיון כך שיראה לו דברים בלתי הגיוניים ואף סותרים. וזאת היות ומאיר רק חיצוניות הכוחות ולא עצמותם לכן לא נרגש סמכות הגיון והמוחין בכוחות הנפש הנמוכים. וכך הוא גם השינה למעלה, שעניינה שהאור האלוקי מתעלה ונעלם בעצמותו ואינו מאיר בעולמות.
והאור שמאיר ומחייה את העולמות בזמן הגלות הוא רק חיצוניות האור. ולכן אין באור זה סדר ולא נרגש בדרגות הנמוכים מעלת הדרגות הגבוהים - המעלה שבנשמות ישראל. ויתירה מכך שעיקר התגברות הכוחות בזמן השינה הם הכוחות הנמוכים בנפש ולכן גם בזמן הגלות התגברות היא צל אומות העולם דווקא.{{הערה|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" תשמ"ג.}}
 
סיבת השינה היא כדברי הילקוט "כשישראל אינם עושין רצונו עושה עצמו כישן", והיא [[מידה כנגד מידה]] וכדברי חז"ל{{הערה|סוטה ח, ב.}} "במידה שאדם מודד, מודדין לו".
הנהגת ישראל בזמן הגלות נמשל לשינה וכדברי הזהר על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, ב.}}: "אני ישנה" "בגלותא"{{הערה|חלק ג' צה, א (הובא בהמאמר דשנת ה'ש"ת ס"ד – ע' 8). וראה תקוני זוהר תיקון ס"ט (קה, א) ש"אני ישנה" קאי על שכינתא בגלותא (הערה במאמר בלילה ההוא תשמ"ד).}}.
כביאור המפרשים{{הערה|מהרז"ו ויפה ענף לאסתר רבה פרשה ז, מהרש"א מגילה יג}} על דברי המן{{הערה|אסתר ג, ח.}} "יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" "ישנו - מלשון שינה - מן המצוות"{{הערה|מסכת מגילה יג, ב. ילקוט שמעוני על הפסוק}}
והמשמעות בעבודה היא שבעת השינה נמצא האדם בשלמות אבל לא בגלוי כך ישראל לעתים כחם אינו גלוי אבל נמצא תמיד בשלמות.{{הערה|שם=לב,א}}
ועניין השינה מתבטא בכך שעבודת ה' שלהם הוא בבחינת חלום שמחבר דברים הסותרים יחד. בשעת התפילה הוא עוסק באהבת ה' ולאחרי זה שוכח לגמרי על התקשרותו באלקות.{{הערה|שם=עטרת}}{{הערה|שם=תש|דיבור המתחיל "בלילה ההוא" ת"ש.}}
וכמו כן כשלא ניכרת מעלתם של ישראל ואינם מתבדלים מבין שאר האומות בעסקם בענייני העולם, וזהו הרמז בדברי המן "ישנו עם אחד" שה"עם אחד" שלהם (העם המיוחד והמובדל) יושן ואינו ניכר בעת שנמצאים במצב של "מפוזר ומפורד '''בין''' העמים".{{הערה|שם=לב,א}} 
 
---
*הנס שבנדוד השינה.
*הנס שבנדוד השינה.
:*מצד דרגת הגילוי:(לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42 ואילך ובהערה 29) (בלילה ההוא תשכ"ה אות ח) (נרמז בהמשך הפסוק "ספר הזרונות דברי הימים" ראה בת"ש ובתשמ"ג)(סוף בלילה ההוא תשמ"ו)
:*מצד דרגת הגילוי:(לקוטי שיחות חלק ז עמוד 42 ואילך ובהערה 29) (בלילה ההוא תשכ"ה אות ח) (נרמז בהמשך הפסוק "ספר הזרונות דברי הימים" ראה בת"ש ובתשמ"ג)(סוף בלילה ההוא תשמ"ו)
שורה 34: שורה 51:


:מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי; (בלילה ההוא ת"ש ע' 9) (בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח)
:מסירות הנפש דישראל שהמשיכה את הגילוי; (בלילה ההוא ת"ש ע' 9) (בלילה ההוא תשכ"ה אות ז ח)
{{טקסט מוסתר|בשביל עטרת - שם=עטרת, בשביל ת"ש - שם=תש, בשביל תשכ"ה - שם=תשכה, בשביל תשל"ב שיחה א - שם=לב,א, בשביל תשמד - שם-מד,}}


==ראו גם==
==ראו גם==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:פורים]]
5,403

עריכות