10,833
עריכות
השקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מליאה" ב־"מלאה"
מ (החלפת טקסט – " מים " ב־" מים ") |
מ (החלפת טקסט – "מליאה" ב־"מלאה") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
הצמח צדק מסיים את דבריו שלא ניתן לסמוך הלכה למעשה על פסק האחרונים בסימן ר"א סעיף נ"ב ונ"ג שמותר להכשיר מקווה שאוב בחוט השערה, אף את פסק הגר"א הוא מבטל בתוקף וקובע ש"דברי הגר"א בזה הם שלא בעיון כלל", ואוסר הלכה למעשה להשתמש במקווה שאוב שהוכשרה על ידי השקה בחוט השערה. | הצמח צדק מסיים את דבריו שלא ניתן לסמוך הלכה למעשה על פסק האחרונים בסימן ר"א סעיף נ"ב ונ"ג שמותר להכשיר מקווה שאוב בחוט השערה, אף את פסק הגר"א הוא מבטל בתוקף וקובע ש"דברי הגר"א בזה הם שלא בעיון כלל", ואוסר הלכה למעשה להשתמש במקווה שאוב שהוכשרה על ידי השקה בחוט השערה. | ||
על פי מהלך זה, מוסיף הצמח צדק ומחלק בין השקת שני מקוואות ששניהם חסרים ורק בצירוף שניהם יש ארבעים סאה, לבין השקת מקווה חסרה למקווה שיש בה ארבעים סאה, חילוק המבוסס על דברי המרדכי{{הערה|מובא בבית יוסף סימן ר"א שני דפים לפני הסוף}} כאשר אנו רוצים להכשיר שני מקואות חסרות, עלינו לתת להם דין כאילו שניהם אחד ולכן עלינו לתת להם חיבור של "קליפת השום", שהוא על ידי ששניהם מחוברים זה לזה מלמעלה ופני שניהם רואים את האויר יחד, אך כאשר רוצים להכשיר מקוה חסרה בחיבורה למקווה אחרת שהיא כבר | על פי מהלך זה, מוסיף הצמח צדק ומחלק בין השקת שני מקוואות ששניהם חסרים ורק בצירוף שניהם יש ארבעים סאה, לבין השקת מקווה חסרה למקווה שיש בה ארבעים סאה, חילוק המבוסס על דברי המרדכי{{הערה|מובא בבית יוסף סימן ר"א שני דפים לפני הסוף}} כאשר אנו רוצים להכשיר שני מקואות חסרות, עלינו לתת להם דין כאילו שניהם אחד ולכן עלינו לתת להם חיבור של "קליפת השום", שהוא על ידי ששניהם מחוברים זה לזה מלמעלה ופני שניהם רואים את האויר יחד, אך כאשר רוצים להכשיר מקוה חסרה בחיבורה למקווה אחרת שהיא כבר מלאה, אז אין צורך בדין "איחוד מקוואות" הנותן להם דין כמקווה אחת, מכיוון שיש כאן כבר את דין המקווה, אלא שאנו רוצים להעביר אותו למקווה השניה, ובמקרה כזה, די בדין "השקה", שהוא בהשקה של חוט השערה. | ||
אם כי, דין "איחוד מקוואות" הוא דווקא כאשר החיבור הוא על ידי "סילון" שהוא צינור הפתוח מלמעלה{{הערה|ראה [[מסכת שבת|שבת]] ל"ט ע"א ובתוספות}}, אך כאשר החיבור נעשה מדופן המקווה, אין כאן את המעלה של איחוד מקוואות, ועל כך קובעת המשנה ש"עירוב מקוואות - כשפופרת הנוד"{{הערה|חידושים אלו של הצמח צדק, הם מתוך [[צמח צדק על הש"ס]], החידושים האחרונים שעל [[מסכת מקוואות]]}}. | אם כי, דין "איחוד מקוואות" הוא דווקא כאשר החיבור הוא על ידי "סילון" שהוא צינור הפתוח מלמעלה{{הערה|ראה [[מסכת שבת|שבת]] ל"ט ע"א ובתוספות}}, אך כאשר החיבור נעשה מדופן המקווה, אין כאן את המעלה של איחוד מקוואות, ועל כך קובעת המשנה ש"עירוב מקוואות - כשפופרת הנוד"{{הערה|חידושים אלו של הצמח צדק, הם מתוך [[צמח צדק על הש"ס]], החידושים האחרונים שעל [[מסכת מקוואות]]}}. | ||