10,833
עריכות
מלחמת נפוליאון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
{{ציטוט צף|באם שינצח {{מונחון|בונפארט|שם משפחתו של נפוליאון}} יורם קרן ישראל ויורבה ה[[עושר]] בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח {{מונחון|אלכסנדר|הצאר של רוסיה}} יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתחברו ויתדבקו לבן של ישראל לאביהן שבשמים|[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?29299& ספר התולדות [[אדמו"ר הזקן]] חלק ד' עמוד 1025]}} | {{ציטוט צף|באם שינצח {{מונחון|בונפארט|שם משפחתו של נפוליאון}} יורם קרן ישראל ויורבה ה[[עושר]] בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח {{מונחון|אלכסנדר|הצאר של רוסיה}} יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתחברו ויתדבקו לבן של ישראל לאביהן שבשמים|[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?29299& ספר התולדות [[אדמו"ר הזקן]] חלק ד' עמוד 1025]}} | ||
מיד בפרוץ המלחמה, גילה [[אדמו"ר הזקן]] את דעתו בפני ה[[חסידים]], שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. וכך כתב [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו לר' [[משה מייזליש]]: כך הראו לי במוסף ביום א' דראש השנה באם שינצח בונפארט (שם משפחתו של נפוליאון) יורם קרן ישראל ויורבה ה[[עושר]] בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח אלכסנדר יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתענגו ויתחברו לבן של ישראל לאביהן שבשמים{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] סימן סד | מיד בפרוץ המלחמה, גילה [[אדמו"ר הזקן]] את דעתו בפני ה[[חסידים]], שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח"ל. וכך כתב [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו לר' [[משה מייזליש]]: כך הראו לי במוסף ביום א' דראש השנה באם שינצח בונפארט (שם משפחתו של נפוליאון) יורם קרן ישראל ויורבה ה[[עושר]] בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח אלכסנדר יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתענגו ויתחברו לבן של ישראל לאביהן שבשמים{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] סימן סד}}. | ||
בין [[אדמו"ר הזקן]] לבין כמה מחביריו מתלמידי המגיד, נוצרו חילוקי דעות מי עדיף שינצח במלחמה זו, בשונה מדעתו של [[אדמו"ר הזקן]] סברו חלק מגדולי דורו כי עדיף שנפוליאון ינצח והחשיבו את המלחמה הזאת לגוג ומגוג ושעל ידי זה תבא הגאולה. | בין [[אדמו"ר הזקן]] לבין כמה מחביריו מתלמידי המגיד, נוצרו חילוקי דעות מי עדיף שינצח במלחמה זו, בשונה מדעתו של [[אדמו"ר הזקן]] סברו חלק מגדולי דורו כי עדיף שנפוליאון ינצח והחשיבו את המלחמה הזאת לגוג ומגוג ושעל ידי זה תבא הגאולה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
מסופר שהוחלט שההכרעה תיפול בראש השנה בעת [[תקיעת שופר]]. מייד בבוקרו של ראש השנה עוד קודם התפילה, נטל [[אדמו"ר הזקן]] את השופר ותקע בו, כשהגיע המגיד ר' [[המגיד מקוזניץ|ישראל מקוזניץ]]{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי [[שלמה מקרלין]] אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן ב[[תקנ"ב]] ולכן צריך לומר שמדובר ב[[המגיד מקוזניץ|מגיד מקוזניץ]].}} (שצידד בנצחונו של נפוליאון) לתקוע בשופר אמר הליטאי (כך היה כינויו של אדמו"ר הזקן) הקדימני. | מסופר שהוחלט שההכרעה תיפול בראש השנה בעת [[תקיעת שופר]]. מייד בבוקרו של ראש השנה עוד קודם התפילה, נטל [[אדמו"ר הזקן]] את השופר ותקע בו, כשהגיע המגיד ר' [[המגיד מקוזניץ|ישראל מקוזניץ]]{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב (ספר השיחות [[תרצ"א]] עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בספר השיחות הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי [[שלמה מקרלין]] אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן ב[[תקנ"ב]] ולכן צריך לומר שמדובר ב[[המגיד מקוזניץ|מגיד מקוזניץ]].}} (שצידד בנצחונו של נפוליאון) לתקוע בשופר אמר הליטאי (כך היה כינויו של אדמו"ר הזקן) הקדימני. | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] כותב במכתבו: וביום ראש השנה קרא אותנו (אדמו"ר הזקן) ואמר לנו בדברי חדוה ונחמה, בזה הלשון: "היום ראיתי בתפילתי שנשתנה שינוי טוב למעליותא ושלנו נצח"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] סימן ח' | [[אדמו"ר האמצעי]] כותב במכתבו: וביום ראש השנה קרא אותנו (אדמו"ר הזקן) ואמר לנו בדברי חדוה ונחמה, בזה הלשון: "היום ראיתי בתפילתי שנשתנה שינוי טוב למעליותא ושלנו נצח"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] סימן ח'}}. | ||
יחסו של [[אדמו"ר הזקן]] לא היה רק יחס רוחני, גם בגשמיות עזר [[אדמו"ר הזקן]] לנצחונו של הצאר. | יחסו של [[אדמו"ר הזקן]] לא היה רק יחס רוחני, גם בגשמיות עזר [[אדמו"ר הזקן]] לנצחונו של הצאר. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
==בריחת אדמו"ר הזקן== | ==בריחת אדמו"ר הזקן== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר [[ליאדי]], וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי [[רוסיה]] הלבנה. אך כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, מפני תכלית השנאה לצאר הוחלט אצל [[אדמו"ר הזקן]] לברוח מפניו באמרו: "טוב לי מוות מחיים תחתיו ולא אראה ברעת עמי"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] סימן ח' | [[אדמו"ר הזקן]] לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר [[ליאדי]], וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי [[רוסיה]] הלבנה. אך כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, מפני תכלית השנאה לצאר הוחלט אצל [[אדמו"ר הזקן]] לברוח מפניו באמרו: "טוב לי מוות מחיים תחתיו ולא אראה ברעת עמי"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר האמצעי]] סימן ח'}}, אז ציווה [[אדמו"ר הזקן]] על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית. ביום שישי, כ"ט מנחם-אב, ער"ח [[אלול]] שנת תקע"ב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים את העיר ליאדי. | ||
בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם [[אדמו"ר הזקן]] לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם [[אדמו"ר הזקן]] לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, ורבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו. | בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם [[אדמו"ר הזקן]] לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם [[אדמו"ר הזקן]] לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, ורבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו. | ||