שלום אליהו וילנקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←חתונתו
מ (added Category:קהילת חב"ד סמרקנד: אישים using HotCat) |
(←חתונתו) |
||
שורה 28: | שורה 28: | ||
בח' [[אלול]] [[תש"א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה]] [[תש"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו. | בח' [[אלול]] [[תש"א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה]] [[תש"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו. | ||
א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז ב[[עיירה]] בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפא שפירא | א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז ב[[עיירה]] בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפא שפירא לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו. | ||
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. ב[[סמרקנד]] נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול. | לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. ב[[סמרקנד]] נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו, ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול. |