משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף

== לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת ==

לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ו]], והוא בן 13, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. למרות המעקבים והרדיפות מהם סבלו שומרי המצוות באותם ימים, לא נרתע העלם הצעיר משה צבי מנקין (נריה) והמשיך ללמוד יהדות. ולא זו בלבד, אלא שאף החל ללמוד את [[תורת החסידות]] - דבר שהיה ‘פסול' בתכלית בעיני הקומוניסטים, כיון שבכך שייך עצמו ל'שניאורסונים'.  

באותם ימים הצטרף עם כמה מחבריו ללימוד חסידות מפי ה[[משפיע]] הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]. השיעור התקיים מדי יום בשעות הצהריים ב'ליובאוויטשער שטיבל' של מינסק. את השיעור יזם וארגן ליפא, בן לדיין בעיר [[בוברויסק]], מתלמידי הישיבה. גם הרב נריה היה ממשתתפי השיעור.  

במשך שנה שלמה למדו את [[שער היחוד והאמונה]], וב[[חודש אלול]] את [[אגרת התשובה]] יחד עם [[קונטרס התפילה]]. מדי פעם השתתפו התלמידים בהתוועדויות שנערכו בבית הרב פבזנר, שם שמעו דברי חסידות וניגנו [[ניגונים]] חסידיים דבקותיים.  

הנער משה צבי שמח להשתתף בשיעורי החסידות, כיון שעדיין זכר היטב את דבריו של אביו הדגול בשבח [[תורת החסידות]] מאז למד בישיבת ‘תומכי תמימים' בליובאוויטש. "כשספרתי על כך לאבא, שהיה ממשפחת ‘[[מתנגדים]]', סיפר לי, כי בימי בחרותו נסע לליובאוויטש ושהה שם בימים הנוראים, שכן רצה לעמוד על טיבה של [[חסידות חב"ד]]. אבא מסר לי כי שיחותיו בחסידות של ה[[רשב"ץ]], מורו של [[הרבי הריי"צ]] מליובאוויטש, טעמם עוד בפיו כנתינתם בשעתם...", סיפר כעבור שנים הרב נריה.  

בתחילת שנת [[תרפ"ט]] עזב את ישיבת מינסק ועבר ללמוד בעיר שקלוב, אצל רב העיר הגאון הרב מרדכי פיינשטיין, אחיו של רבי [[משה פיינשטיין]]. למעלה משנה שקד על לימודיו ב[[שקלוב]] עד שקלגסי השלטון הקומוניסטי פשטו על הישיבה.  

היה זה ליל [[כ"ג]] ב[[שבט]] [[תר"צ]]. נתפסו על ידי המשטרה. מפאת גילם הצעיר - לרב נריה מלאו 16 שנים- לא נשפטו, אולם נצטוו לחזור כל אחד לעיר מגוריו.  

הרב נריה נסע משקלוב היישר למוסקבה. באותם ימים הבין כי לא יוכל עוד להמשיך חיים יהודיים בתנאים שכאלו, והוא החל לפעול במרץ כדי לקבל אישורים על מנת לעלות ארצה.