שיחה:רמב"ם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,802 בתים ,  5 בינואר 2017
(←‏הרמב"ם במצרים: פסקה חדשה)
שורה 18: שורה 18:


יש בזה בשיחות הרבי כמדומה כ' טבת תשמ"ה, וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33319&st=&pgnum=84 כאן] בעמוד השני משמאל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:09, 21 בנובמבר 2016 (UTC)
יש בזה בשיחות הרבי כמדומה כ' טבת תשמ"ה, וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33319&st=&pgnum=84 כאן] בעמוד השני משמאל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 13:09, 21 בנובמבר 2016 (UTC)
== הרמב"ם במצרים ==
בהגיע הרמב"ם למצרים כבר נודע שמו לתהילה כענק בתורה ובקי בחכמות רבות: בחכמת הרפואה,בחכמת התכונה (אסטרונומיה) בחכמת המספר (מתמטיקה) ובפילוסופיה.
ידועה התייחסותו  של הרמב"ם אל חכמות אלו ואומר- שכל החכמות החיצוניות משמשות רק כאופים ושפי בישול  כדי לשרת את התורה ולהראות פאר הדרה.
סמוך לעת הגעתו, נפטר אביו-ר' מימון (יש הסבורים כי נפטר עוד בא"י).
אחיו של הרמב"ם-ר' דוד שהיה סוחר באבנים טובות נטל על עצמו עול פרנסת אחיו הדגול והרמב"ם היה פנוי לעסוק בתורה לכתוב חיבורים ולהנהיג את העם.
באחת מהפלגותיו של ר' דוד להודו לצורך מסחר טבעה האוניה שבה הפליג ונעלמו  עקבותיו נוסף ליגון כבד זה הוטל עתה על הרמב"ם לפרנס גם את משפחת אחיו.
אסון כבד נוסף אירע לרמב"ם בשהותו במצרים-שני בניו נפטרו על פניו.
בנו ר' אברהם נולד לו לאחר פטירת שני בנו והיה לו למקור נחמה כל חייו.
לאחר פטירת אחיו מפרנסו פנה הרמב"ם להשתמש בידיעותיו הנרחבות בחכמת הרפואה כדי לפרנס את בני משפחתו ומשפחת אחיו.
ברבות הימים התמנה לשמש כרופא חצר השולטן צלאח א-דין. הטרדה הרבה שהיתה לרמב"ם כרופא השולטן טרדה אשר לא מנעה ממנו להמשיך לעסוק בתורה
עריכה אחת

תפריט ניווט