אברהם שיינס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הגהה, ניסוח, הרחבה
(הגהה) |
(הגהה, ניסוח, הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגודלי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]] אשר לקחו לחתן לבתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]. | הגאון החסיד רבי '''אברהם שיינעס''' - חתן [[אדמו"ר הזקן]], מתחילה היה מגודלי ה[[מתנגד]]ים לתנועת ותורת [[החסידות]], אך בהשפעת ר' [[יוסף כל בו]] ואל אף היסורים הרבים אשר סבל בתמורה ממשפחתו נסע ל[[ליאזנא]] ונהיה חסיד מובהק של [[אדמו"ר הזקן]], אשר חיבב אותו מאד, למד עמו ביחידות, לקחו לחתן לבתו [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]. | ||
==כמתנגד== | ==כמתנגד== | ||
היה | היה מגדולי גאוני העיר [[שקלאוו]] ו[[מתנגד]] חריף לחסידות, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי ה[[מתנגדים]]), ישב בשורה הראשונה באסיפות ה[[מתנגד]]ים נגד ה[[חסיד]]ים, שהתקיימו בדרך כלל בעיר [[שקלוב]]{{הערת שוליים|"אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" ([[ספר בית רבי]])}}. | ||
על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}. | על התנגדותו מסופר כי לקראת [[תענית ציבור]] שהתקיימה נגד ה[[חסיד]]ים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי [[ליטא]] שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."{{הערת שוליים|בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט ב[[תהילים]], אך לא נמצא מקור מוסמך לכך}}. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== התקרבותו לתנועת החסידות == | == התקרבותו לתנועת החסידות == | ||
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}} | בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את סדר [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את ה[[תיקון חצות]] שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}}. כאשר גילה אביו ר' צבי שבנו מהחל ללמוד חסידות, הכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]]. | ||
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}. | כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] הגיע פעם לביקור בעיר [[קאפוסט]] הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי באישון לילה משקלוב לקאפוסט, הם הגיעו לעגלת [[אדמו"ר הזקן]] ונסעו עמו ל[[ליאזנא]], שם הסתופפו בצילו. | |||
ב[[בוקר]], כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערת שוליים|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]]. | ב[[בוקר]], כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו{{הערת שוליים|כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.}}, וכעבור זמן גילו שנמצא אצל [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליאזנא]]. | ||
בני משפחתו ישבו עליו [[שבעה]], כדרך שיושבים על המת, אביו פנה אל [[אדמו"ר הזקן]] במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין [[אדמו"ר הזקן]] לגאוני [[וילנא]] ו[[שקלוב]] כר' [[חנוך העניך שיק]]{{הערת שוליים|ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות ב[[ספר בית רבי]] עמ' 118-ס'.}}, חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע את אחת מאחיותיו שלא סר מדרך התורה והיא הביאה לו אוכל בחשאי. | |||
משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[נגלה]] וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה. | משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד [[נגלה]] וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן. | ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}, לאחר החתונה עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן. | ||
לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], | ==חסיד ר' [[אהרון מסטרשלא]]== | ||
לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]] והיה מגדולי חסידיו, בשעת הסתלקותו של רבי אהרון היה הוא בעיצומו של אמירת [[מאמר חסידות]], והורה לחסידו ר' אברהם שימשיך את המאמר, וכן מצוי מכתב של רבי אהרון, אשר בסיומו הוא מציין אשר המכתב נשלח להגההת חסידו ר' אברהם. | |||
לאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בקשרי מכתבים בעניני הלכה.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}} | |||
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}} | בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה [[אלול]] שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}} | ||
גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין. | ==משפחתו== | ||
*'''בנו''' (מנישואי [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]]) - נפטר בעודו ילד | |||
* '''בנו''' (מהנישואים השלישים) - ר' אהרון רב בטשריי, חתן ר' [[זלמן ריבלין]] מחותנו של אדמו"ר האמצעי, | |||
* '''גיסו''' היה החסיד ר' משה מדריבין. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||