מעלי קבצים, highauser, מנטרים
2,973
עריכות
חסידות פינסק-קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות החסידות
מ (החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות ") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין ב[[כ"א כסלו תש"ו]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי | לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין ב[[כ"א כסלו תש"ו]], ולו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הקטן קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי [[ברוך שוחט]] מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר [[הסתלקות]]ו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | ||
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי [[אהרן רוזנפלד]] - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | ||