ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

ועד רבני ליובאוויטש (עריכה)

גרסה מ־21:04, 18 בדצמבר 2016

הוסרו 5,810 בתים , 18 בדצמבר 2016

מ

בהוראת הוועדה הרוחנית

חזותיקוד ויקי

כתית למאור

מעלי קבצים, מנטרים

7,240

עריכות

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בשנת תשע"ד, ועד רבני ליובאוויטש חזרו שוב לפעילות עם הקהל על ידי פרסום מכתב האוסר את "קול השופר"{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_1419_126928.jpg צילום המכתב]}}, ועל ידי פרסום "קול קורא" לעשיית תענית שעות ואמירת פרקי [[תהילים]] בגלל המצב בחב"ד{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_8217_139173.jpg צילום המכתב]}}
-==פולמוסים==
-א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם ש[[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני [[ליובאוויטש]] כלליים. וכשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם.
-ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אחר כך הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.
-ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]], [[יהודה קלמן מארלו]], [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי [[קראון הייטס]] תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "[[מחנה מנחם]]").
-ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי [[ירושה]] שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf תצלום המכתב] {{אינפו}}}}. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).
-ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב שמואל נפרסטק על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואחר כך הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499 טור באתר בחדרי חרדים העוסק בנושא].}}.
-ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת [[תשס"ט]] התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם.
 ==לקריאה נוספת==