קרבן פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 276 בתים ,  11 בדצמבר 2016
שורה 30: שורה 30:
בצעד נדיר ומפתיע, שלח הרבי את אותה שיחת קודש אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זוין]], עם הקדשה מיוחדת בו מאחל לו הרבי רפואה שלימה. בשולי הגיליון של אותה שיחת קודש כותב לו הרבי "למהררש"י שליט"א שלום וברכה ת"ח על הפ"ש על ידי הררח"ל שי' ותהא רפוקו"ש ויבש"ט".  
בצעד נדיר ומפתיע, שלח הרבי את אותה שיחת קודש אל הגאון הרב [[שלמה יוסף זוין]], עם הקדשה מיוחדת בו מאחל לו הרבי רפואה שלימה. בשולי הגיליון של אותה שיחת קודש כותב לו הרבי "למהררש"י שליט"א שלום וברכה ת"ח על הפ"ש על ידי הררח"ל שי' ותהא רפוקו"ש ויבש"ט".  


הרב זוין שידיו רב לו בהלכה, פתח בשקלא וטריא ארוכה עם הרבי סביב הדיון ההלכתי האם צריכים לצאת מירושלים או לא. בתאריך ג' סיוון [[תשכ"ח]] שלח הרב זוין מכתב ארוך לרבי ובו מעלה שורה של תמיהות ושאלות הלכתיות הנובעות ממסקנתו של הרבי. בין היתר שואל הרב זוין: "זאת אומרת שלכל בני ירושלים, כרבע מיליון איש, צריכים לעקור בזמן פסח שני מירושלים?". בהמשך מתעכב הרב זוין על פרטים רבים מתוך השיחה, ובסיום מכתבו הוא מוסיף וכותב "אבקש סליחת כ"ק שליט"א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ"ל. תורה היא וללמוד אני צריך".  
הרב זוין שידיו רב לו בהלכה, פתח בשקלא וטריא ארוכה עם הרבי סביב הדיון ההלכתי האם צריכים לצאת מירושלים או לא. בתאריך ג' סיוון [[תשכ"ח]] שלח הרב זוין מכתב ארוך לרבי ובו מעלה שורה של תמיהות ושאלות הלכתיות הנובעות ממסקנתו של הרבי. ובסיום מכתבו הוא מוסיף וכותב "אבקש סליחת כ"ק שליט"א על שאני מעיז להציע בזה פליאותי הנ"ל. תורה היא וללמוד אני צריך".  


זכה הרבי זוין לקבל מכתב תשובה מהרבי, בו הרבי משיבו אחת לאחת בפרטיות{{הערה|המכתב, כולל מכתבו של הרב זוין נדפסו באגרות קודש חכ"ד}}. על השאלה "כיצד הרבי רוצה שאלפים יצאו מירושלים?" - כותב הרבי: "אלפים ורבבות יראים ושלמים המהדרים בהידור מצווה... יסוד הוא בשקלא וטריא שלי - שכיון שהמדובר: 1. בעניין ששייך בו כרת. 2. לאידך גיסא שהזכרים מבני י"ג שנה ומעלה יהיו משך שעות אחדות בדרך רחוקה מירושלים ת"ו לאו מילתא רברבא הוא ועל אחת כמה וכמה - שאלה שבלאו הכי בדרך רחוקה לא ידחקו את השעה ליכנס לירושלים ת"ו דווקא בשעות אלו".  
זכה הרבי זוין לקבל מכתב תשובה מהרבי, בו הרבי משיבו אחת לאחת בפרטיות{{הערה|המכתב, כולל מכתבו של הרב זוין נדפסו באגרות קודש חכ"ד}}. על השאלה "כיצד הרבי רוצה שאלפים יצאו מירושלים?" - כותב הרבי: "אלפים ורבבות יראים ושלמים המהדרים בהידור מצווה... יסוד הוא בשקלא וטריא שלי - שכיון שהמדובר: 1. בעניין ששייך בו כרת. 2. לאידך גיסא שהזכרים מבני י"ג שנה ומעלה יהיו משך שעות אחדות בדרך רחוקה מירושלים ת"ו לאו מילתא רברבא הוא ועל אחת כמה וכמה - שאלה שבלאו הכי בדרך רחוקה לא ידחקו את השעה ליכנס לירושלים ת"ו דווקא בשעות אלו".  
שורה 38: שורה 38:


על שאלתו של הרב זוין מה התחדש כעת שלא היה במשך אלפי שנים, משיב הרבי: "שאלה עצומה מה היה בכל הדורות למן החורבן ועד הנה... ולא מצינו שעקרו בערב פסח חוץ לירושלים". משיב הרבי בפשטות "עד לאחרי המלחמה דאשתקד, הייתה יד האומות תקיפה כו'".  
על שאלתו של הרב זוין מה התחדש כעת שלא היה במשך אלפי שנים, משיב הרבי: "שאלה עצומה מה היה בכל הדורות למן החורבן ועד הנה... ולא מצינו שעקרו בערב פסח חוץ לירושלים". משיב הרבי בפשטות "עד לאחרי המלחמה דאשתקד, הייתה יד האומות תקיפה כו'".  
במילים פשוטות: כאשר יד ישראל תקיפה, הרי שהצורך בהקרבת הקרבן מקבל תוקף, ועל כן מורה הרבי לצאת מירושלים כדי שלא להיכשל חלילה בספק איסור כרת.  
במילים פשוטות: כאשר יד ישראל תקיפה, הרי שהצורך בהקרבת הקרבן מקבל תוקף, ועל כן מורה הרבי לצאת מירושלים כדי שלא להיכשל חלילה בספק איסור כרת.
 


== ההוראה החדשה ==
== ההוראה החדשה ==
39,916

עריכות

תפריט ניווט