שנאה: הבדלים בין גרסאות בדף

קיימים שני סוגי שנאה: שנאה אחת הקיימת מריחוק, והיא השנאה של הנפש האלוקית לרע: הנפש האלוקית מכירה בגודל המיאוס שבחטאים ועבירות, ולכן קיימת בקרבה רגש עז של סלידה ותיעוב, ויותר מכך של שנאה עזה כאש - לכל דבר שנוטף ממנו ריח של מרידה בה'. שנאה זו מאותו שורש שהנפש הבהמית שונאת כל דבר המזיק לה. כך גם הנפש האלוקית שונאת כל דבר המרחיק אותה מאלקות{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/27/7a&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 ליקוטי תורה ואתחנן ו', א]}}.

אודות כך מסופר כי כששמעו את קריאת הפרשה מפיו של החסיד ר' [[בנימין קלעצקער]], השתנה מראה פניו של ר' בנימין, כולו הפך להיות אדום, מלא שנאה וכעס על '[[עמלק]]'. פעם נכח שם ר' [[זלמן זזמר]] שפנה אליו ושאלו: "מה רע עשה לך [[עמלק]] יותר מאשר לכל יהודי אחר, שכל כך עצומה [[שנאה|שנאתך]] איליו? היכן 'לקחת' את זה? במקום להשיב לו אמר ר' בנימין: "סע לליאזנא לרבינו הזקן". ואכן כך עשה ר' זלמן ומאז נהפך ל[[חסיד]].

ישנה שנאה ששורשה דווקא משורש משותף: זו היא שורש השנאה של אומות העולם לעם ישראל. דווקא מכיון שיש להם שורש משותף, שבשרשם האומות העולם מקבלים חיות מאלקות, לכן השר שלהם שלמעלה, שהיא ה[[צורה]] של השר - החלק הרוחני שלו, מרגיש כי יש לו שייכות לאלקות, ועל כן יש בו קנאה עזה על כך שאין לו חלק מעשי באלקות. זו שורש השנאה של אומות העולם לישראל. העצה לכך היא שהקב"ה גוער בשר ומבהיר לו את מקומו ותפקידו האמיתי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/566a/10/86&search=%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%94 > מאמרי אדה"ז תקס"ו ח"א ד"ה להבין ענין מ"ש בתיקונים דקוב"ה ושכינתי' יגערו בס"מ פז]}}.