גזירות ת"ח ות"ט: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[שערי תשובה]]{{הערה|רח"א ספ"ה.}} ל[[אדמו"ר האמצעי]] מובא בשם [[האריז"ל]] שבימינו {{ציטוטון|בטלו כל הגזירות והשמדות ולא יהיו עוד}}. כאשר הרבי נשאל כיצד התבטאות זו מסתדרת עם המאורעות הנוראיות שהתרחשו בפרעות חמיילנצקי, השיב שביטוי זה עוסק בסוג של גזירות שמד שבאו לתקן את חטאי בני ישראל בזמן [[בית המקדש הראשון]] שעבדו [[עבודה זרה]], וגזירות אלו אכן התבטלו כיון שכל ה[[נשמה|נשמות]] שמסרו את נפשם על קידוש השם בימי הביניים היו מ[[נשמה|נשמות]] אלו והעניין תוקן, והגזירות של שנת ת"ח ות"ט היו גזירות אחרות{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3133.htm אגרות קודש חלק י', אגרת ג'קלג].}}.

ב[[ספר התולדות]]{{הערה|ספר התולדות ה[[בעל שם טוב]] חלק א', עמוד 270.}} מופיע, שבזמן הפרעות הציל רבי [[יואל בעל שם]] קהילות רבות מכליון. אחת מהקהילות היהודיות שהתגוררה בסמיכות לנהר, שמעה שהפורעים מתקרבים לתחומיה, והזדרזו לעלות על ספינה, אלא שהספינה לא הצליחה להפליג, והפורעים התקרבו אליה וכמעט שהשמידו את הנוסעים. רבי יואל הופיע במפתיע, לחש שם קדוש, והיהודים שעל הספינה הצליחו להפליג ובכך ניצלו חייהם ברגע האחרון.