ערב חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 477 בתים ,  23 בנובמבר 2016
מ
שורה 11: שורה 11:
לאור קריאת '[[ופרצת]]' של הרבי ודרישתו [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]] בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות בישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.
לאור קריאת '[[ופרצת]]' של הרבי ודרישתו [[הפצת המעיינות|להפיץ את מעיינות החסידות]] בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות בישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.


עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשי"ז]], במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים{{הערה|הוראה זו שונה מהגישה אותה הורה [[אדמו"ר הרש"ב]] (הועתק גם ב[[לוח היום יום]] [[י"ד אלול]]): "להיזהר ממלחמת תנופה עד הקצה האחרון. לא מפני שאין לנו במה לנצח או מפני מורך לב, אלא מפני שאת כל כוחותינו עלינו להקדיש אך ורק לחיזוק בנייננו, בניין התורה והמצוות בקדושה ובטהרה".}}. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים קודם לכן בפני אנשים פרטיים{{הערה|ראו לדוגמא עדותו של הרב [[צבי גרינוולד]] בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ב[[יחידות]] ל[[אליהו כי טוב]] בשנת [[תשי"ג]]: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".}}, שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ליהדות ולחסידות, אך דרש שהדבר ייעשה "בדרי נועם ובדרכי שלום"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.}}.
עיקר התנופה החלה בעקבות שיחת הרבי ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשי"ז]], במהלכה דרש הרבי לצאת ל'מלחמת תנופה' ולנקוט יוזמה לצאת החוצה ולפעול בתוככי הקהל הרחב מבלי להתחשב ב'יחסי הכוחות' של הפעילים. שיחה זו היוותה את ההכרזה הפומבית לרצונו של הרבי אותו ביטא כבר מספר פעמים קודם לכן בפני אנשים פרטיים{{הערה|ראו לדוגמא עדותו של הרב [[צבי גרינוולד]] בהתקשרות גליון תרצב ע' 9 על דברי הרבי ב[[יחידות]] ל[[אליהו כי טוב]] בשנת [[תשי"ג]]: "לו היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך 'השומר הצעיר' הייתי כבר מחולל שם מהפכה".}}, שברצונו לכבוש מבפנים את מעוזי ההתנגדות ליהדות ולחסידות, אך דרש שהדבר ייעשה "בדרי נועם ובדרכי שלום"{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד קמה.}}.


הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מ[[כוס של ברכה]] באמצעות ר' [[שמואל בלזינסקי]] לסופר [[יצחק דמיאל]] שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' [[מאיר בלזינסקי]], בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.}}.
הרבי דאג בצורה ישירה להתחלת הפעילות כאשר שלח יין מ[[כוס של ברכה]] באמצעות ר' [[שמואל בלזינסקי]] לסופר [[יצחק דמיאל]] שהתקרב ליהדות וחסידות באמצעות אביו ר' [[מאיר בלזינסקי]], בכדי שייצור את הקשר הראשוני עם הנהלות הקיבוצים וינצל את הקשרים האישיים שלו עם אנשי מפתח בהנהלות הקיבוצים כדי שיאפשרו את קיומם של האירועים, ואף שילם במשך תקופה ארוכה שליש מההוצאות הכספיות של אירועים אלו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ד עמוד רסט.}}.
2,985

עריכות

תפריט ניווט