4,324
עריכות
שרגא מלך קפלן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב שרגא אלימלך קפלן, המכונה “ר’ מיילך דער שווררצער”, נולד ביום י”ח באדר שני תרע”ג בעיירה מלאט שבפולין, לאביו הרב אריה לייב קפלן - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי ברית המועצות, ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. | הרב שרגא אלימלך קפלן, המכונה “ר’ מיילך דער שווררצער”, נולד ביום י”ח באדר שני תרע”ג בעיירה מלאט שבפולין, לאביו הרב אריה לייב קפלן - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי ברית המועצות, ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. | ||
הרב שרגא הגיע ל’[[תומכי תמימים]]’ כנער צנום וחולני. הוא התגבר על כל המכשולים הרבים שנערמו בדרכו והיה לאחד התלמידים המתמידים בישיבה. למרות הנדודים הרבים אותם עבר עם חבריו תלמידי התמימים, עסק בלימוד תורה בשקידה ובהתמדה. | הרב שרגא הגיע ל’[[תומכי תמימים]]’ כנער צנום וחולני. הוא התגבר על כל המכשולים הרבים שנערמו בדרכו והיה לאחד התלמידים המתמידים בישיבה. למרות הנדודים הרבים אותם עבר עם חבריו תלמידי התמימים, עסק בלימוד תורה בשקידה ובהתמדה. בהמשך עלה לארת ישראל, שם השתכן ב[[שיכון חב"ד לוד]]. שימש בתפקידים שונים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכ[[משפיע]] לקהילה. | ||
ביום שני כ”ד במר-חשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים בעיר לוד לתפילת מנחה. נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. כך נפטר. | |||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
| שורה 88: | שורה 90: | ||
בין אנשי הקבוצה למבריחים סוכם על סיסמה מסויימת, כאשר מיד עם הישמע הסיסמא עליהם להתחיל לעבור את הגבול. הסיסמא אמנם נשמעה די מהר, ואנשי הקבוצה החלו לצעוד במהירות לעבר הגבול. אלא שתוך רגעים נדהמו לראות את אנשי המשטרה החשאית סוגרים עליהם מכל עבר. עד מהרה הבינו כי נפלו במלכודת של אנשי המשטרה החשאית, ששלחה סוכן במסווה של מבריח מקצועי. | בין אנשי הקבוצה למבריחים סוכם על סיסמה מסויימת, כאשר מיד עם הישמע הסיסמא עליהם להתחיל לעבור את הגבול. הסיסמא אמנם נשמעה די מהר, ואנשי הקבוצה החלו לצעוד במהירות לעבר הגבול. אלא שתוך רגעים נדהמו לראות את אנשי המשטרה החשאית סוגרים עליהם מכל עבר. עד מהרה הבינו כי נפלו במלכודת של אנשי המשטרה החשאית, ששלחה סוכן במסווה של מבריח מקצועי. | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ==במאסר== | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
ר’ מיילך סבל רבות בכלא. כאשר הובא לכלא והוכנס לתאו, מיד ניגשו אליו האסירים הוותיקים והורידו לו בגסות את הכיפה. לימים סיפר כי ידע שאסור להראות כעס, שכן אז האסירים מתנכלים עוד יותר; משום כך שתק ולא הגיב. רק כאשר ראה שהאסירים לא מבחינים, לקח את הכיפה וחבש אותה חזרה לראשו. כעבור זמן קצר שוב הורידו לו האסירים את הכיפה, והוא שתק. כך כמה פעמים עד שהאסירים הפסיקו. | |||
לאחר זמן קיבל חבילה מהבית ובה דברי מאכל. הוא נתן את כל האוכל למנהיג האסירים, ומאז ההתייחסות אליו השתנתה מהקצה לקצה. | |||
==שחרורו== | |||
בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. הרב [[שמואל קוסוביצקי]], דודו של ר’ מיילך, שהתגורר בלונדון, סיפר על המקרה לעיתונאים בלונדון, ובעקבות זאת החלה העיתונות בעולם לרעוש על העוול שנעשה לקבוצת אזרחים תמימים שביקשו לצאת את ברית המועצות, ואנשיה נעצרו על ידי פרובוקטור מושתל. | |||
בד בבד התבקש ראש המשטרה החשאית על ידי אישים יהודיים מרחבי העולם להביא לשחרורם של האסירים. בסופו של דבר ההשתדלות עשתה פרי, לא מעט בזכות החסיד הנודע ר’ [[יצחק הורוביץ]], שבנו, היה בין האסירים. | |||
באותה תקופה לא היו יחסים דיפלומטיים בין ארצות-הברית לברית-המועצות, וזו האחרונה שאפה לקשרים. בדיוק באותם ימים ערך שר החוץ הרוסי, ליטווינוב (שהיה יהודי) ביקור מיוחד בארצות-הברית כדי לנסות ולסדר את נושא היחסים הדיפלומטיים. | |||
ר’ איצ’ה דער מתמיד שהה אז בארצות הברית בשליחות אדמו”ר הריי”צ, והוא הצליח לסדר פגישה אישית עם השר ליטוינוב, בסיועו של אחד הסנטורים. בפגישה עמו סיפר לו אודות הקבוצה שנאסרה בגלל רצון אנשיה לעבור את הגבול, וכי גם בנו לייזר (הרב [[אליעזר הורוביץ]], לימים משגיח בישיבת ‘תומכי תמימים’ לוד) נאסר יחד עם אנשי הקבוצה. | |||
שר החוץ הסובייטי לא הרגיש עצמו בנוח בפני השלטונות האמריקאיים, כאשר קבוצת צעירים יושבת בכלא בגין רצונם לצאת את המדינה. הוא הפעיל מיד את השפעתו וזו הביאה לשחרורם כעבור זמן קצר. | |||
כאשר ר’ מיילך קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. ר’ מיילך למד בישיבה של אביו. | |||
==מאסר שני ושחרור== | |||
חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות. | |||
ראש המשטרה בקייב היה אדם אכזר במיוחד ושונא יהודים. לכן, למרות שידע כי ר’ מיילך הוא תושב חוקי ולא עשה כל עוול, שלח אותו מיד אל בית הסוהר העירוני ‘לוקיאנובסקה’, כדי להמתין שם לגזר דינו. | |||
אביו המודאג התייעץ עם עורך דין וזה הציע לו להיפגש עם נשיא אוקראינה (באותם שנים אוקראינה הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות, כאשר לכל רפובליקה היה גם מימשל מקומי משלה) פטרובסקי, שהיה ידוע כבעל מזג טוב ולב רחום. | |||
הרב קפלן נסע מיד לחרקוב שם התגורר הנשיא. מידי בוקר השכים לפתחו של פטרובסקי מתוך תקווה לפגוש בו. בינתיים הפעילה הקהילה היהודית בחרקוב קשרים בקרב חוגי הממשל, ובסופו של דבר אושרה פגישתו עם הנשיא. | |||
פטרובסקי האזין לדבריו של הרב קפלן ברוב קשב ובסבר פנים יפות. הוא הסביר לנשיא עד כמה בנו חולה וחלש מטבעו, ובגין כך לא יוכל לשרוד עונש מאסר או גלות. דבריו נפלו על אוזניים קשובות. הנשיא החליט להתיר לאסיר להישאר בינתיים במאסר בעיר קייב, ולאחר מכן יחוננו בזכות היותו חולה וחלש. | |||
אך המציאות הייתה שונה לחלוטין. ר’ מיילך הוגדר כתלמיד ישיבה לא ליגאלית שמעולם לא עבד, וזה סיבך את המצב. היה הכרח להשיג מסמכים המאשרים שלר’ מיילך יש עבר של פועל מן השורה כדי שהחנינה תצא לפועל. כעבור זמן קצר הושגו האישורים כי ר’ מיילך הנו עובד במפעל לייצור בקבוקי חלב. המסמכים הגיעו לגורמים המתאימים, הנשיא אישר את החנינה, ור’ מיילך חזר ללמוד בישיבה בקייב. | |||
==מגיד שיעור== | |||
זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. | |||
ר’ מיילך קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות, מתוך מסירות נפש אמיתית. | |||
“למזלו” זקנו עוד היה קצר למדי, כך שאנשי המשטרה החשאית שהגיעו לעתים למקומות הלימוד, לא שיערו כי הוא אשר מלמד את התמימים. התלמידים, שבעצמם כבר היו מזוקנים, טענו כי הם לומדים לבד, דבר שלא היווה עבירה. | |||
למרות זאת, פעמים אחדות נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור. | |||
בשנת תרצ”ז נכנס ר’ מיילך בברית הנישואין עם מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב רבתי. | |||
==מלחמת העולם השניה== | |||
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא, שכן בימי חירום אלה בוטלו כל ה’פטורים’. לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטאן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות. | |||
לאחר פטירתו של אביו, נסע ר’ מיילך עם משפחתו ל[[סמרקנד]] לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב”ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים. | |||
משפחתו של ר’ מיילך סבלה מהרעב אך לא היה לו במה להאכיל את רעייתו וילדיו שנולדו בינתיים בימי המלחמה. המצב הלך והחמיר עד שלא היתה בבית אפילו חתיכת לחם. | |||
עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב, ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום תלמוד תורה חב”די והוא מונה ל’מלמד’. הפעם יכל ללמד תורה לילדי ישראל ללא פחד. | |||
==בארץ ישראל== | |||
כאשר הודיע ר’ מיילך לאדמו”ר הריי”צ כי הוא מתעתד לעלות ארצה, הטיל עליו אדמו”ר הריי”צ משימה חשובה: במענה על כתבו כי מתכוננים לנסוע עם חבורה גדולה של יהודים דתיים ה’ עליהם יחיו דרך חוף מארסעל, בודאי ישתדל לעורר את קהל הנוסעים ובני ביתם יחיו אשר ישתדלו להסתדר בסביבות של יראים ובראשית ביאתם יסדרו ענייני הלימוד בשיעורי תורה ולילדיהם יחיו לסדר בחדרים וישיבות יראי אלוקים ומאוד אתענג לשמוע משלום כולם והסתדרות (אגרת מכ’ חשון תש”ט). | |||
הרב אלימלך קפלן הגיע לארץ הקודש בתחילת שנת תש”ט, עם רעייתו מרת יהודית, וילדיו. | |||
בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב”דיות. | |||
==בישיבת חב"ד בלוד== | |||
זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], בחודש שבט תש”ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה ר’ מיילך למגיד שיעור הראשון בישיבה. | |||
במשך כשלושים שנה עבד ר’ מיילך בישיבה. חלק מהשנים שימש כמגיד שיעור, ובחלק מהשנים כיהן גם כמשגיח על התלמידים המבוגרים. התייחס לתלמידיו כמו אם הדואגת לבנה. כשתלמיד היה מתקשה בהבנת סוגיה בגמרא, היה ר’ מיילך מסביר לו שוב ושוב באותה מתינות אופיינית לו. הוא קירב במיוחד את התלמידים מעדות המזרח שהוריהם לא היו חסידי חב”ד; הוא היה להם כאב רחום, ועודד אותם לכל אורך הדרך. | |||
גם בשנים האחרונות כאשר חלה, המשיך לבוא לישיבה ושימש כ’משיב’. | |||
במשך שלושים שנות עבודתו לא חשב מעולם על משכורת גבוהה, או על תוספת וותק וכדו’ להיפך: מספר פעמים נסע לחוץ לארץ כדי לגייס כספים עבור הישיבה. | |||
==רב בשיכון חב”ד בלוד== | |||
במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא לא קיבל על כך שכר, ואת כל עבודתו ברבנות עשה בהתנדבות ובמסירות אין קץ. הוא היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד בבתי הכנסת של השיכון הוא לא הסתפק בכך, והלך גם לבתי כנסת נוספים בלוד כדי למסור שיעורים ולשאת נאומים בפני המתפללים. | |||
הוא גם יזם את הקמת התלמוד תורה בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור. כאשר נבנה המקווה, נרתם הרב קפלן לגיוס תרומות, ואף כתב על כך לרבי. הרבי השיב לו במכתב אותו סיים: והשם יתברך יצליחו בעבודתו בקודש הנ”ל וכן בעבודתו בהישיבה, שבדרך ממילא ישפיע זה גם ברכה והצלחה בעניניו הפרטיים. בברכת הצלחה לכל המשתתפים בעבודה קדושה זו. | |||
כל השנים שמר על סדר יומו. הוא היה מתפלל שחרית במנין הראשון בבית כנסת חב”ד. מלבד עבודתו בישיבה והשיעורים שמסר בבית כנסת, היו לו גם חברותות עמם למד במשך היום, וכן שיעורים קבועים שלמד לעצמו. | |||
==פטירתו-- | |||
כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון. | |||
ביום שני כ”ד במר-חשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל מנחה בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. ר’ מיילך נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. | |||
כך השיב את נשמתו לבוראה. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ק]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ק]] | |||