39,916
עריכות
אור שבעת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{סגל}}
אין תקציר עריכה |
({{סגל}}) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם. | '''אור שבעת הימים''' הינו האור שנברא ב[[יום ראשון|יום הראשון]] במאמר ה' - יהי אור, הוא הנקרא בפי חז"ל - אור שבעת הימים. והוא האור שהאיר בשבעת ימי בראשית שבהם נברא העולם. | ||
==מקורו בחז"ל== | |||
אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה. | אמרו רז"ל: אור שנברא ביום ראשון היה אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, ראה שאין העולם כדאי לו גנזו לצדיקים. והיכן גנזו הקב"ה, בתורה. | ||
יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון. | יש מי שאומר שהאור נגנז ב[[יום רביעי|יום הרביעי]], שאז נתלו המאורות. ויש מי שאומר שהאור שימש רק ביום הראשון. | ||
== | ==בתורת החסידות== | ||
במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם. | במדרש, ובירושלמי מובא שגנזו לצדיקים לעתיד לבא. אבל מהמעשה המובא בזהר אודות [[רבי אלעזר]] שאמר ואנא חמינא כו', משמע שביכולתו היה, שיתגלה לו - על ידי התורה - בחינת האור ההוא הגנוז בה, שאדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. והיינו שגם בזמן הזה קיימת אפשרות של גילוי אור זה בנפש האדם. אך בתנאי שיגלה בנפשו בחינת [[אהבה רבה]] להוי' שלמעלה ממדריגת [[אהבת עולם]] - זו המוגבלת בגדרי העולם. | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
ועוד זאת שגם טיב הראיה על ידי האור שנברא ביום הראשון, הוא באין ערוך לראיה שעל ידי האור העכשוי, שאדם רואה בו רק את חיצוניותו של הדבר הנראה וגשמיותו בלבד, ואילו על ידי האור שנברא ביום הראשון אדם רואה בו גם את רוחניותו - עצם מהות הדבר. | ועוד זאת שגם טיב הראיה על ידי האור שנברא ביום הראשון, הוא באין ערוך לראיה שעל ידי האור העכשוי, שאדם רואה בו רק את חיצוניותו של הדבר הנראה וגשמיותו בלבד, ואילו על ידי האור שנברא ביום הראשון אדם רואה בו גם את רוחניותו - עצם מהות הדבר. | ||
=== | ===דרגתו=== | ||
אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי [[אדם הראשון]] היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק "לגלות עצמותו", ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך. | אור זה - אף על פי שבא לידי פעולה גם בראיה גשמית, שהרי [[אדם הראשון]] היה צופה בו וכו', וכידוע שגם [[הבעש"ט]] והרב [[המגיד ממזריטש]] ו[[אדמו"ר הזקן]] היו משתמשים בו לראית דברים ועצמים גשמיים מקצה העולם ועד קצהו. מכל מקום בעצם מהותו הוא בחינת [[כתר]], שהוא האור האלקי שלמעלה מהאור המאיר בהשתלשלות העולמות. ולא זו בלבד אלא שבבחינת הכתר גופא - הרי הוא האור שקודם ה[[צמצום]], ועוד - והוא העיקר - שהוא הבחינה העליונה ביותר באור שקודם הצמצום, שהוא עצמות האור, שענינו רק "לגלות עצמותו", ואין ענינו להאיר לעולמות, מפני שהוא למעלה מהם באין ערוך. | ||
על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה" [[אותיות]] " - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי. | על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה" [[אותיות]] " - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי. | ||
ולכן גם המאמר האלקי יהי אור -כמו שאר המאמרות- הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל. | ולכן גם המאמר האלקי יהי אור - כמו שאר המאמרות - הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל. | ||
אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. | אלא שבאור שנברא ביום הראשון נתוסף הענין הפלאי - שגם בהיותו בגשמיות, הנה במהותו הפנימית הוא אור שלמעלה מההשתלשלות וכו', ולכן אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו. | ||
| שורה 36: | שורה 35: | ||
*[[לקו"ש]] חלק ב' 444 חלק ד' 1138, ח"י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ"א, [[ספר המאמרים (מהר"ש)]] [[תרכ"ו]] [[ד"ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו. | *[[לקו"ש]] חלק ב' 444 חלק ד' 1138, ח"י 7, [[שער היחוד והאמונה]] פ"א, [[ספר המאמרים (מהר"ש)]] [[תרכ"ו]] [[ד"ה]] אם בחוקותי, [[ספר הליקוטים]] ערך אור, [[ספר הערכים]] בערכו. | ||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||