7,240
עריכות
משתמש:כתית למאור/ביכורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←זמן המצווה
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←תחילת החיוב) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←זמן המצווה) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
וב[[תוספתא]]{{הערה|מסכת ביכורים פרק א הלכה א.}} הוסיף ש"אם הביא ימתין עד שתבוא עצרת ויקרא עליהם". וכן גם פסק הרמב"ם{{הערה|שם=בו|הלכות ביכורים פרק ב הלכה ו.}}. הטעם לכך הוא{{הערה|רבי [[עובדיה מברטנורא]] מסכת ביכורים פרק א הלכה א.}}: מכיוון שקרבן [[שתי הלחם]] הוא זה שמתיר את ה"[[חדש]]" ב[[בית המקדש|מקדש]], כלומר, הוא זה שמאפשר להקריב במקדש מנחות (מין הצומח) מהתבואה החדשה, לכן לא היו יכולים להביא ביכורים קודם לחג השבועות. | וב[[תוספתא]]{{הערה|מסכת ביכורים פרק א הלכה א.}} הוסיף ש"אם הביא ימתין עד שתבוא עצרת ויקרא עליהם". וכן גם פסק הרמב"ם{{הערה|שם=בו|הלכות ביכורים פרק ב הלכה ו.}}. הטעם לכך הוא{{הערה|רבי [[עובדיה מברטנורא]] מסכת ביכורים פרק א הלכה א.}}: מכיוון שקרבן [[שתי הלחם]] הוא זה שמתיר את ה"[[חדש]]" ב[[בית המקדש|מקדש]], כלומר, הוא זה שמאפשר להקריב במקדש מנחות (מין הצומח) מהתבואה החדשה, לכן לא היו יכולים להביא ביכורים קודם לחג השבועות. | ||
עיקר זמן הבאת הביכורים הוא משבועות עד [[חג הסוכות]], כיוון שאז הוא זמן שמחה - שבו אוספים את התבואה מהשדה. ולאחר חג הסוכות, שאז מסתיים זמן השמחה, אף שאפשר להביא ביכורים עד לחנוכה, אך אי אפשר לקרוא את ה[[#מקרא ביכורים]] לאחר מכן{{הערה|ההלכה נפסקה כ[[רבי מאיר]] (נגד [[רבי יהודה בן בתירה]]) - [[מסכת ביכורים]] פרק א משנה ו, ובמפרשים.}}{{הערה|שם=בו}} | עיקר זמן הבאת הביכורים הוא משבועות עד [[חג הסוכות]], כיוון שאז הוא זמן שמחה - שבו אוספים את התבואה מהשדה. ולאחר חג הסוכות, שאז מסתיים זמן השמחה, אף שאפשר להביא ביכורים עד לחנוכה, אך אי אפשר לקרוא את ה[[#מקרא ביכורים|מקרא ביכורים]] לאחר מכן{{הערה|ההלכה נפסקה כ[[רבי מאיר]] (נגד [[רבי יהודה בן בתירה]]) - [[מסכת ביכורים]] פרק א משנה ו, ובמפרשים.}}{{הערה|שם=בו}} | ||
===תוכן המצווה=== | ===תוכן המצווה=== | ||