1,055
עריכות
דוקשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בספר "[[בית רבי]]" מוזכר חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ר' זליג מדוקשיץ שהיה ידוע באותם ימים כאיש רוחני. | בספר "[[בית רבי]]" מוזכר חסיד של [[אדמו"ר הזקן]] ר' זליג מדוקשיץ שהיה ידוע באותם ימים כאיש רוחני. | ||
בימי [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי ה"צמח צדק"]] החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי [[אדמו"ר האמצעי]] היו מקושרים ל[[ר' אהר'לע סטראשעלער]], היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק". | בימי [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי ה"צמח צדק"]] החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי [[אדמו"ר האמצעי]] היו מקושרים ל[[אהרן מסטרשלה|ר' אהר'לע סטראשעלער]], היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק". | ||
בשנת [[תר"ג]] הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת [[תר"ד]] נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערת שוליים|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}} | בשנת [[תר"ג]] הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת [[תר"ד]] נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערת שוליים|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}} | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==י"ט כסלו== | ==י"ט כסלו== | ||
נקודת השיא של השנה היתה י"ט כסלו. על כל העיירה היתה שפוכה שמחה של חג. האות הראשון של החג היה אי אמירת תחנון במנחה של ערב י"ט כסלו. בערב היו נערכות מסיבות קטנות בבתים פרטיים. ב[[חיידר|חדרים]] למדו חצי יום. המלמדים החסידיים היו מספרים לתלמידים את סיפור המאסר והשחרור של אדמו"ר הזקן. שם מיוחד קנה לעצמו בסיפוריו, ר' אפרים המלמד, חסיד של הרבי הרש"ב שחינך כמה דורות חסידים בתקופה של למעלה מארבעים שנה. | נקודת השיא של השנה היתה [[י"ט כסלו]]. על כל העיירה היתה שפוכה שמחה של חג. האות הראשון של החג היה אי אמירת תחנון במנחה של ערב י"ט כסלו. בערב היו נערכות מסיבות קטנות בבתים פרטיים. ב[[חיידר|חדרים]] למדו חצי יום. המלמדים החסידיים היו מספרים לתלמידים את סיפור המאסר והשחרור של אדמו"ר הזקן. שם מיוחד קנה לעצמו בסיפוריו, ר' אפרים המלמד, חסיד של הרבי הרש"ב שחינך כמה דורות חסידים בתקופה של למעלה מארבעים שנה. | ||
עיקרו של היום היתה סעודת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] המסורתית, באור לכ' כסלו, שהתקיימה בביתו של הרב. הרבנית, בעזרת נשות העיר, הכינה את המאכלים כל היום ובמיוחד את הקאשע המסורתית שמוגשת בסעודת י"ט כסלו. | עיקרו של היום היתה סעודת [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] המסורתית, באור לכ' כסלו, שהתקיימה בביתו של הרב. הרבנית, בעזרת נשות העיר, הכינה את המאכלים כל היום ובמיוחד את הקאשע המסורתית שמוגשת בסעודת י"ט כסלו. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בסעודה ראו את האחדות ואת [[אהבת ישראל]] החסידית בכל הדרה. ראש הקהל נפגש שם עם אשר הסבל, והלמדן של העיר ר' זלמן רויצעס נפגש עם האחים גרשון ויואל שהיו בעלי-עגלות. | בסעודה ראו את האחדות ואת [[אהבת ישראל]] החסידית בכל הדרה. ראש הקהל נפגש שם עם אשר הסבל, והלמדן של העיר ר' זלמן רויצעס נפגש עם האחים גרשון ויואל שהיו בעלי-עגלות. | ||
בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו [[ניגונים]] חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "פדה בשלום" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל. | בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו [[ניגונים]] חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "[[פדה בשלום]]" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל. | ||
==י"ב תמוז== | ==י"ב תמוז== | ||
כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקיץ [[תרפ"ז]] הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהילים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של [[הרבי הריי"צ]] היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז [[תרפ"ח]] שחל ב[[שבת קודש]] התקיימה [[התוועדות]] חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך ה[[התוועדות]] עלו ר' יוחנן גורדון והרב לייב על השולחן ורקדו בכל עוז. | כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בקיץ [[תרפ"ז]] הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהילים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של [[הרבי הריי"צ]] היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז [[תרפ"ח]] שחל ב[[שבת קודש]] התקיימה [[התוועדות]] חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך ה[[התוועדות]] עלו ר' יוחנן גורדון והרב לייב על השולחן ורקדו בכל עוז. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר [[תפילת שחרית]] ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת [[לחם]] וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב. {{הערת שוליים|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}} | חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר [[תפילת שחרית]] ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת [[לחם]] וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב. {{הערת שוליים|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}} | ||
==סופה של הקהילה== | ==סופה של הקהילה== | ||
ביום ח’ בתמוז תש”א, פלשו הנאצים את דוקשיץ ומיד פתחו במסע התנכלות ליהודי העיר. הם פרצו לבתי הכנסת חמסו והרסו מכל הבא ליד; הציתו את ספרי התורה ואת ספרי קודש, עקרו עצים בבית העלמין והפילום על המצבות. לאחר ההרס הרב שזרעו, החלו בהתעללות אכזרית ביהודי העיר. | ביום ח’ בתמוז [[תש”א]], פלשו הנאצים את דוקשיץ ומיד פתחו במסע התנכלות ליהודי העיר. הם פרצו לבתי הכנסת חמסו והרסו מכל הבא ליד; הציתו את ספרי התורה ואת ספרי קודש, עקרו עצים בבית העלמין והפילום על המצבות. לאחר ההרס הרב שזרעו, החלו בהתעללות אכזרית ביהודי העיר. | ||
יהודי העיר נלקחו לעבודות כפיה בעיר ובסביבותיה, ולאחר כמה חודשים, ביום ט’ בכסלו תש”ב, הצטוו כל היהודים לעבור לגטו. | יהודי העיר נלקחו לעבודות כפיה בעיר ובסביבותיה, ולאחר כמה חודשים, ביום ט’ בכסלו תש”ב, הצטוו כל היהודים לעבור לגטו. | ||