12,050
עריכות
הפורע חובו של חבירו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שו"ת צמח צדק" ב־"שו"ת צמח צדק"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "שו"ת צמח צדק" ב־"שו"ת צמח צדק") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, [[חנן]] אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] כדבריהם אמר [[רבי יוחנן בן זכאי]] יפה אמר חנן הניח מעותיו על [[קרן הצבי]]|מקור=כתובות דף קז, ב}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משנה מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופירנס את אשתו, [[חנן]] אומר איבד את מעותיו נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו ישבע כמה הוציא ויטול, אמר [[רבי דוסא בן הרכינס]] כדבריהם אמר [[רבי יוחנן בן זכאי]] יפה אמר חנן הניח מעותיו על [[קרן הצבי]]|מקור=כתובות דף קז, ב}} | ||
==בתורת רבותינו נשיאינו== | ==בתורת רבותינו נשיאינו== | ||
[[הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[שו"ת צמח צדק]] [[חושן משפט]] סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא. | [[הצמח צדק]] דן בשו"ת שלו ([[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] [[חושן משפט]] סימן י"ט) בענין אדם המשלם את חובו של חבירו, האם מכיון שעשה כן ללא שנצטווה יש לו דין דומה לזה שמבריח ארי מנכסי חבירו בכל מקרה שהוא או לא. | ||
בראשונה דן הצמח צדק בטעם דין זה של מבריח ארי ובגדרו, הוא מוכיח כי ללא ספק מדובר במקרה שהברחת הארי אינה הצלה וודאית של הנכסים, אלא מדובר באופן שהארי היה במקום רחוק והיה רק חשש מסויים שיבא להזיק ובמקרה כזה מפני פחד האריה בא אדם זר והוציא כסף כדי להציל את הבהמות מפי הארי, שבמקרה כזה אין שום התחייבות לשלם לבעל הארי. אבל במקרה של סכנה וודאית, כלומר במקרה שאין שום דרך רגילה להציל את הממון מפי הארי, ואז בא אדם והצילו, אזי ברור שיש חובה לשלם לו. | בראשונה דן הצמח צדק בטעם דין זה של מבריח ארי ובגדרו, הוא מוכיח כי ללא ספק מדובר במקרה שהברחת הארי אינה הצלה וודאית של הנכסים, אלא מדובר באופן שהארי היה במקום רחוק והיה רק חשש מסויים שיבא להזיק ובמקרה כזה מפני פחד האריה בא אדם זר והוציא כסף כדי להציל את הבהמות מפי הארי, שבמקרה כזה אין שום התחייבות לשלם לבעל הארי. אבל במקרה של סכנה וודאית, כלומר במקרה שאין שום דרך רגילה להציל את הממון מפי הארי, ואז בא אדם והצילו, אזי ברור שיש חובה לשלם לו. | ||