יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "מזון " ב־"מזון ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד''' ([[תרפ"ט]] - [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה.  
הרב '''יהודה אריה ליב אליצור - אקסלרוד''' ([[תרפ"ט]] - [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ]] שב[[רוסיה]] הסובייטית. בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן ובבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" ב[[בני ברק]] וב[[תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס אריה ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".  
נולד ביום [[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[קלימוביץ]] שב[[רוסיה]] הסובייטית. בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק וב[[תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".  


לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם אריה בלימודי קודש והוסמך לרבנות. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח כשרות. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.  
החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".


בשנת [[תשל"ב]] עבר ר' אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר.  
לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב אריה בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.  


הרב אריה נפטר ביום [[י"ז באלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" בפתח תקווה. בן שישים ושבע היה במותו. הותיר אשה, שלוש בנות - חיה רבקה, לאה ועליזה, תשעה אחים ואחיות - מלכה, צירה, שרה, חנה, [[גדליה אקסלרוד|גדליהו]], נחמה, דבורה, יוכבד וזהבה, ונכדים ונכדות רבים.  
בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר.  


משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" בבני ברק.
הרב אריה נפטר ביום [[י"ז באלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" ב[[פתח תקווה]]. בן שישים ושבע היה במותו. הותיר אשה, שלוש בנות - חיה רבקה, לאה ועליזה, תשעה אחים ואחיות - מלכה, צירה, שרה, חנה, [[גדליה אקסלרוד|גדליהו]], נחמה, דבורה, יוכבד וזהבה, ונכדים ונכדות רבים.  


משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]].


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אליצור יהודה]] [[קטגוריה:רבנים|אליצור יהודה]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אליצור יהודה]] [[קטגוריה:רבנים|אליצור יהודה]]

תפריט ניווט