39,916
עריכות
קדוש קדוש קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "הרמ"ז" ב־"הרמ"ז"
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ") |
מ (החלפת טקסט – "הרמ"ז" ב־"הרמ"ז") |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ||
{{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י"ה, והוא עסק התפלה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או"פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... <small>ועיין | {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י"ה, והוא עסק התפלה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או"פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... <small>ועיין ב[[הרמ"ז]] פרשה שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו</small> תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}} | ||
האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: ש{{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה"ע}}. | האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ"ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: ש{{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה"ע}}. | ||
כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ"ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע. | כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ"ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע. | ||