12,050
עריכות
יוסף גולדשטיין (חמעלניק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה"
מ (החלפת טקסט – "אלול " ב־"אלול ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק]]|אחר=מנחה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] במחיצת הרבי ופעיל בתחום החינוך|ראו=[[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק]]|אחר=מנחה [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] במחיצת הרבי ופעיל בתחום החינוך|ראו=[[יוסף גולדשטיין (קראון הייטס)]]}} | ||
הרב '''יוסף גולדשטיין''' ([[תרס"ח]]-[[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]]) היה [[שוחט|שוחט ובודק]] | הרב '''יוסף גולדשטיין''' ([[תרס"ח]]-[[י"ד תשרי]] [[תשמ"ז]]) היה [[שוחט|שוחט ובודק]] ב[[עיירה]] חמעלניק ומייסד סניף ישיבת [[תומכי תמימים חמעלניק|תומכי תמימים המקומית]], ולאחר עלייתו ל[[ארצות הברית]] כיהן כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בשכונת [[איסט פלטבוש]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד ב[[זאל]] של הישיבה כ[[חברותא]] של [[משה יהודה רייכמן]] מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת [[תרפ"ב]] התקבל לישיבה באופן רישמי. | בתחילה לא רצו מנהלי הישיבה לקבלו מפני היותו צעיר לימים, ובמשך שנתיים למד ב[[זאל]] של הישיבה כ[[חברותא]] של [[משה יהודה רייכמן]] מבלי שירשם כתלמיד מן המניין, ורק בסוף שנת [[תרפ"ב]] התקבל לישיבה באופן רישמי. | ||
במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים, ועסק בלימוד [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]] עד שהפך לחסדי חב"ד מן המניין, ובסוף שנת [[תרפ"ט]] [[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת ביילא גערטנער, בתו של ר' יוחנן גערטנער שכיהן כשוחט ובודק | במשך שבע שנים למד בישיבת תומכי תמימים, ועסק בלימוד [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]] עד שהפך לחסדי חב"ד מן המניין, ובסוף שנת [[תרפ"ט]] [[נישואין|נשא]] את בת דודתו מרת ביילא גערטנער, בתו של ר' יוחנן גערטנער שכיהן כשוחט ובודק ב[[עיירה]] חמעלניק. | ||
===ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום=== | ===ניהול ישיבת תומכי תמימים בחמעלניק וראדום=== | ||
מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של | מיד אחר חתונתו נכנס לשמש כמחליפו של חותנו כשוחט ובודק של ה[[עיירה]] חמעלניק, ובשנת [[תרצ"א]]{{הערה|ב'[[התמים (וורשא)|התמים]]' וב[[תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביא]] נרשם שהיה זה בשנת [[תר"צ]], אך ככל הנראה נפלה שם טעות הדפוס היות ו[[יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)#ביקורו בארצות הברית|ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בארצות הברית]] נמשך מי"ב [[אלול]] [[תרפ"ט]] ועד כ"א תמוז תר"צ, ובימים הנוראים של שנת תר"צ לא היה בריגא אלא בארה"ב.}} כאשר [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] הריי"צ ל[[ריגא]] לשהות במחיצתו בימים הנוראים, הטיל עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] לפתוח ב[[עיירה]] סניף של ישיבת תומכי תמימים יחד עם ר' [[אברהם זוננשטיין]], ולקרוא לה בשם 'תורת אמת'. | ||
סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה. | סניף הישיבה הצליח ור' יוסף תיפקד כמנהל הכללי של המוסד, ובהמשך אף פתח [[תלמוד תורה]] שפעל כמחלקה נוספת לצד הישיבה. | ||
בראש השנה [[ת"ש]] הגיעה חרב ה[[שואה]] | בראש השנה [[ת"ש]] הגיעה חרב ה[[שואה]] ל[[עיירה]] חמעלניק, והצוררים הגרמנים אסרו את הלימודים בישיבה. חרף האיסור נמשכו הלימודים במחתרת בעליית [[בית הכנסת]] עד סוף החורף של שנת [[תש"א]], ובחג הפורים של אותה שנה התחילו הגרמנים לחפש אחריו והוא ברח מהעיר והיה אחד הבודדים מתוך הישיבה כולה שהצליח לשרוד את התופת וניצול מהקלגסים הנאציים. | ||
לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר [[ראדום]] אל קרובו ר' [[יעקב יהודה גולדברג]] ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר שהיתה כבר תחת שליטת הנאצים, הצטרף לר' [[מאיר הנדל]] וייסד יחד איתו את סניף ישיבת [[תומכי תמימים ראדום|תומכי תמימים המקומית]]. הישיבה התקיימה עד הסלקציה שעשו הנאצים ב[[חודש אלול]] תש"ב, כאשר רוב בני הגטו נשלחו לכבשונות טרבלינקה, הוא עצמו ניצול ונשלח למחנה עבודה. | לאחר נידודים קצרים ברח ר' יוסף לעיר [[ראדום]] אל קרובו ר' [[יעקב יהודה גולדברג]] ושינה את שמו באופן זמני ליוסף הירשביין על מנת שלא יעלו על עקבותיו. עם הגיעו לעיר שהיתה כבר תחת שליטת הנאצים, הצטרף לר' [[מאיר הנדל]] וייסד יחד איתו את סניף ישיבת [[תומכי תמימים ראדום|תומכי תמימים המקומית]]. הישיבה התקיימה עד הסלקציה שעשו הנאצים ב[[חודש אלול]] תש"ב, כאשר רוב בני הגטו נשלחו לכבשונות טרבלינקה, הוא עצמו ניצול ונשלח למחנה עבודה. | ||