12,050
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הבעל שם טוב " ב־"הבעל שם טוב ") |
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]] | [[תמונה:וולזין.jpg|left|thumb|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]] | ||
הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב | הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]], רב ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של | הרב חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל השאגת אריה. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון. | ||
לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא. | לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא. |