אהרן מסטרשלה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  9 בנובמבר 2016
מ
החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה"
מ (שוחזר מעריכות של מענדי ר. (שיחה) לעריכה האחרונה של כתית למאור)
מ (החלפת טקסט – "עיירה" ב־"עיירה")
שורה 10: שורה 10:
במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה.  
במשך שנות חייו של [[אדמו"ר הזקן]] היה ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה.  


בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בינו רבי אהרן לבין ה[[מהרי"ל מינוביץ]] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמ' שס"ז.}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר בעיירה ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.
בשנותיו האחרונות של [[אדמו"ר הזקן]] החלו חיכוכים בינו רבי אהרן לבין ה[[מהרי"ל מינוביץ]] (אחיו של אדמו"ר הזקן) עקב העובדה שרבי אהרן נהג לחזור דברי חסידות בשילוב הסברים משלו ואילו המהרי"ל זלזל בדרך זו והקפיד לחזור את המאמרים בדיוק רב וללא הסבר{{הערה|רשימות היומן עמ' שס"ז.}}, בשלב מסוים הורה לו [[אדמו"ר הזקן]] לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים ומאז הגיע רק לעתים רחוקות ולפרקים קצרים, בתקופה זו התגורר ב[[עיירה]] ארשע. עזיבתו גרמה צער רב לאדמו"ר הזקן, בזמנים הללו החלו להתגלות חילוקי דעות בין רבי אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]] שגרמו למחלוקת לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן.


==לאחר ההסתלקות==
==לאחר ההסתלקות==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] - אדמו"ר האמצעי{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו בעיירה סטרשלה והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו גם רבים שהלכו אחרי רבי אהרן.  
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] התפתחה מחלוקת עזה בינו לבין ממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] - אדמו"ר האמצעי{{הערה|על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ [[היכל הבעש"ט]] גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.}}. ר' אהרון ראה עצמו כממלא מקומו של [[אדמו"ר הזקן]] ופתח את חצרו ב[[עיירה]] סטרשלה והחל לנהוג במנהגי [[אדמו"ר|אדמו"רות]]. מרבית החסידים הלכו אחר [[אדמו"ר האמצעי]] אך היו גם רבים שהלכו אחרי רבי אהרן.  


עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לעבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. גם בספרו [[שער היחוד והאמונה]] ניתן לראות את דרכו המשלבת את העבודה השכלית עם העבודה בהתפעלות וברגש.  
עיקר המחלוקת ניטשה ביניהם ביחס לעבודה שבלב - ר' אהרן היה עובד ה' בעל התפעלות גדולה והתלהבות עצומה שהתבטאה כלפי חוץ בתנועות ו[[תפילה]] בצעקות. ואילו אצל [[אדמו"ר האמצעי]] לא ניכרה ההתפעלות החוצה כלל. גם בספרו [[שער היחוד והאמונה]] ניתן לראות את דרכו המשלבת את העבודה השכלית עם העבודה בהתפעלות וברגש.  

תפריט ניווט