שינויים

דווקא העולם הזה, משום שיש בו תחושה של יֵשות עצמית והעדר ההתבטלות, הקב"ה חפץ לשכון בו. כי כאשר ה'יש' מתבטל אל הקדושה באמצעות [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]] – יש בכך חידוש שאין בכל העולמות העליונים{{הערה|1="וכמו על דרך [[משל]] למטה לב מלכים אין חקר וכשרוצים להמשיך לבו להיות פונה לבקשת ההדיוט הוא על ידי שמביאים לפניו דבר חידוש כמו צפור המדברת כו' הגם שבני אדם מדברים בבינה יתירה אלא שזה אינו חידוש אבל זה שהצפור מדברת הוא חידוש וממשיך לב המלך. כך מה שהיש מתבטל הוא דבר חידוש שמ[[בהמה]] נעשה אדם וכמו שכתוב אדם ו[[בהמה]] תושיע ה' (ועל ידי זה דוקא מעורר למעלה מעלה היינו המשכת רצון ותענוג העליון...)" [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/18/48d&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA ליקוטי תורה, פרשה שלח, מח ד]}}. חידוש זה ממגלה את התענוג והצחוק שלמעלה{{הערה|1=והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג וכמו שכתוב צחק עשה לי כו' כל השמע יצחק לי והוא לשון עתיד שיתגלה בחינת התענוג העליון שלמעלה והוא על ידי בחינת הבירורי' שלמטה בבחינת אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא על ידי העלאות והמשכות כנ"ל. וכמו התענוג והצחוק שלמטה שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות כמו למשל צפור המדברת וכדומה שאין דרכה וטבעה לדבר משא"כ מה שאין כן מאדם המדבר אין מקבלים תענוג כלל לפי שדרכו בתמידות לדבר. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/7/21c&search=%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%AA תורה אור, ויצא, כא,ג]}}.