בית רפואה: הבדלים בין גרסאות בדף

עשרות פעמים דרש [[הרבי]] לשנות את שם בית החולים ל”בית רפואה” או “בית רופאים”. כך למשל באגרת ששלח הרבי לפרופ’ מרדכי שני, שכיהן אז כמנהל בית הרפואה ‘שיבא’ בתל השומר: “בוודאי זוכרני פגישתו שביקר כאן ביחד עם חבריו. ותקוותי שזוכר גם כן הצעתי שבמקום להשתמש בביטוי “בית חולים” יקראו לו “בית רפואה”.  

“ואף שבהשקפה ראשונה החילוק הוא בתיבות ומילים, אבל עצם השינוי יש בו כדי להביא עידוד.  

“ועוד והוא העיקר: שזהו מתאים יותר לאמיתתו של בית זה, שתכליתו ומטרתו להביא רפואה ועד לרפואה שלימה, ולמה ייקרא בשם שאינו הולם יפה את העניין...”

הרבי, כמו בכל דבר, רואה את התכלית של הדבר ולכן גם בנושא זה ביקש שיקראו לכך ‘בית רפואה’.  

בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה מרנינה ומפתיעה, כאשר קופות חולים ובתי חולים משנים את שמם. כמעט כל בתי החולים בישראל שינו את שמם בעשור האחרון ל”מרכז רפואי”, גם בשילוטים המרכזיים שלהם.  

==התייחסויות הרבי לנושא==

במכתב ל”עובדי המטבח” בבית הרפואה אשקלון מתאריך כ”ז סיון תשל”ט, כותב הרבי: “כמדובר כמה פעמים, אין דעתי נוחה כלל מהתואר “בית חולים”, שהרי הכוונה והמטרה והתוכן והעיקר של בית כזה לשמש בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפאות. ותקותי שסוף סוף יתקבל התואר “בית רפואה” במקום התואר השגרתי של עתה”.  

בחלוקת הדולרים לצדקה שנערכה בתאריך כ”ד מנחם אב תשמ”ח, כאשר עבר פרופ’ [[אבנר חי שאקי]] ואמר לרבי כי נכדו שנולד נמצא בבית החולים וזקוק לברכה, ענה לו הרבי: “אני רגיל לקרוא למוסד זה לא בשם “בית חולים”, כי זה לא נכון. האמת - שזהו ‘בית הרופאים’. החולה הרי נחלה בבית, ומפני מה הולך הוא לבית זה? - מפני ששם נמצאים הרופאים. אזי טוב יותר וזכות יותר לקרוא לזה “בית רופאים”, והעיקר שתהיה רפואה קרובה ובהצלחה”.

גם בשיחה מוגהת של הרבי מי”ט כסלו תשמ”ז אודות הזהירות בשמירת היולדת בבית הרפואה, שולל הרבי את התואר של בית החולים “כמדובר כמה פעמים שלא כדאי להשתמש בשם “בית חולים”, אלא אדרבה - “בית רפואה” (או “בית הרופאים”) ובפרט שדוקא זה בהתאם לתוכן והמטרה שבית זה - בית רפואה על ידי רופאים, שתפקידם לרפאות.”

שני בתי רפואה בישראל נקראים מזה שנים רבות בתואר “בית רפואה” וזאת בגלל בקשתו הישירה של הרבי מלך המשיח, הראשון בהם הוא המרכז הרפואי ‘לניאדו’ בקריית צאנז בנתניה שהוקם ע”י האדמו”ר מקלויזנבורג זצוק”ל. הרה”ח ר’ בנימין ויליגער סיפר בעבר מדוע כך נקרא המרכז הרפואי: “הרבי התעניין בכל פרט ופרט בבית הרפואה ‘לניאדו’ ואין צריך לומר שהרבי ענה בפרוטרוט על כל השאלות של הרבי מקלויזנבורג. בהמשך אף ייעץ כמה עצות מועילות שממש הועילו ונתנו פירותיהם לאחר מכן, ואפילו עד עצם היום הזה. הרבי נתן צ’ק על סך 180 דולר, ואגב כך אמר: “בליובאוויטש לא נתנו מכתבי המלצה לחיזוקם של מוסדות אבל נתנו כסף”. כשנתן את הצ’ק ביקש שלא יקראו למוסד “בית חולים” אלא “בית רפואה”. בסופו של דבר קראנו לו “מרכז רפואי”.  

גם בית הרפואה “מעייני הישועה” בבני ברק שהקים ד”ר משה רוטשילד נקרא בשם “בית רפואה מעייני הישועה”, וזאת בגלל בקשתו האישית של הרבי. ד”ר רוטשילד סיפר פעם, שביחידות שהיתה לו אצל הרבי, העניק לו הרבי צ’ק פתוח כתרומה. “שאלתי כמה לרשום בו, והוא השיב: “כמה שאתה רוצה”. הרבי אף המליץ לי לקרוא לזה “בית רפואה” ולא “בית חולים”, כפי שמוסד זה נקרא בספרות התורנית, כבית שמטרתו לרפא ולא להנציח מחלה" (עיתון "משפחה").

באחת השיחות אמר הרבי מה”מ כי תפקידם של הרופאים בימות המשיח יהיה לפסוק שהחולים הם בריאים. כנראה שבהתאם לכך, בתי הרפואה אף הם יהיו במתכונת דומה. כחלק מהטעימה של ימות המשיח, גם השמות משתנים בהתאם ומעתה השם הגלותי נעלם מהאופק, ובתי הרפואה וקופות החולים בעצמם משנים את שמם לשמות המבטאים עניין רפואי.