39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
==ענינו בעבודה== | ==ענינו בעבודה== | ||
ענין הרחמים ב[[עבודת ה']] הוא לעורר רחמים רבים על נפשו שירדה ל[[עולם הזה]] מלא ה[[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שכנגד ה' ממש. שהנפש בהיותה חצובה מתחת [[עולם הבריאה#כינוייו|כסא הכבוד]], ובהיותה ב[[גן עדן]] ונהנית מ[[גן עדן#העסק בגן עדן|זיו השכינה]], היתה במעמד גבוה ביותר, וירידתה ל[[עולם הזה]] הוא השפלה וירידה לה. | ענין הרחמים ב[[עבודת ה']] הוא לעורר רחמים רבים על נפשו שירדה ל[[עולם הזה]] מלא ה[[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שכנגד ה' ממש. שהנפש בהיותה חצובה מתחת [[עולם הבריאה#כינוייו|כסא הכבוד]], ובהיותה ב[[גן עדן]] ונהנית מ[[גן עדן#העסק בגן עדן|זיו השכינה]], היתה במעמד גבוה ביותר, וירידתה ל[[עולם הזה]] הוא השפלה וירידה לה. | ||
רגש '''הרחמים''' הינו משלושת הסימנים המובהקים של כלל ישראל, שהם ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. | |||
=== הנקודה הפנימית שברחמנות === | |||
[[הרמב"ם]]{{הערה|1=הל' איסורי ביאה פי"ט הי"ז.}} מקדים את הסימן "ביישנים" ל"רחמנים". [[הרבי]] מבאר את הסיבה לכך מכיון שהדבר הגורם שהלב יתעורר ברחמים על הזולת הוא עצם טבע הרכות שבנפש - ביישנין. | |||
ובעומק יותר: שלש המדות הן "סימנים" על נקודה אחת שהיא נקודת מהותו של איש ישראל, ונקודה זו הוא ענין הביטול, שאינו מציאות לעצמו אלא כל ענינו הוא לשמש את קונו, וכמו שאמר [[אברהם אבינו]]{{הערה|1=בראשית יח, כז.}}"ואנכי עפר ואפר", ולכן הקדים [[הרמב"ם]] מדת הבושה לפני הרחמנות והחסד - כי רגש ה[[בושה]] (שמורה על טבע הרכות ושלילת העזות כו') מבטא את נקודת הביטול באופן גלוי, ולכן זהו הסימן הראשון והעיקרי של ישראל, ושלימות הסימן היא כאשר נקודת ה[[ביטול]] חודרת בכל מציאותו, עד שגם ה[[רחמים]] וה[[גמילות חסדים|חסד]] שלו אינם מצד ה[[גאוה]] אלא רק מצד הביטול, "ואנכי עפר ואפר". {{הערה|1= [[לקוטי שיחות]] כרך ל, וירא שיחה א.}} | |||
== משורש הדעת == | |||
על פי הסברו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי תורה]], רחמנות היא משורש הדעת, ומסיבה זו קטנים אין להם דעת, אין להם רחמנות, וכן נשים שדעתן קלה - מרחמים פחות מאנשים, שמסיבה זו כתוב: כרחם אב על בנים, ולא "כרחם אם על בנים". | |||
הרחמנות קשורה להתקשרות דעתו של המרחם, בדעתו של מי שמרחמים עליו, ולכן מי שאין לו דעת אסור לרחם עליו. | |||
מעניין כי באחד ממכתביו של [[הבעל שם טוב]]{{הערת שוליים|הגניזה החרסונית, מכתב קכט.}} לבנו רבי צבי, הוא חותם את עצמו: {{ציטוטון|דברי אביך '''המרחם את הבריות''', ישראל בע"ש ממעזבוז.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |||
[[קטגוריה:ספירת התפארת]] | [[קטגוריה:ספירת התפארת]] |
עריכות