מגילת שיר השירים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה "
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אהבה " ב־"אהבה ")
שורה 1: שורה 1:
'''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו [[שלמה המלך]] עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".
'''שיר השירים''', הוא אחד מחמש המגילות שבתנ"ך. כתב אותו [[שלמה המלך]] עליו השלום, ונאמר עליו שהוא בדרגת "קודש קדשים".


תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור האהבה עצמה <REF>[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.</REF>.
תכנו הפנימי של הספר הוא [[אהבה|אהבת ה']] ל[[כנסת ישראל]], והוא תכליתו של שיר השירים. נמצא כי האותיות של שיר השירים, הם הם עצמם ה"[[כלים]]" לאהבת ה', והשכל המתגלה על ידי [[אותיות]] אלו ומצרף את האותיות למילים, הם התגלות אור ה[[אהבה]] עצמה <REF>[[המגיד ממעזריטש]], [[אור תורה]], פסוקים מלוקטים, עמ' שכג.</REF>.


שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1= [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}
שיר השירים הוא בבחינת שטר ה[[קידושין]], ושם נמנו פרטי היופי, בנוגע לענין החביבות שבין [[חתן]] ל[[כלה]], שזהו [[משל]] על [[הקב"ה]] ו[[כנסת ישראל]]{{הערה|1= [[תורת מנחם]] חלק כו, [[תשי"ט]] חלק שלישי, שבת פרשת מטות-מסעי, מבה"ח [[מנחם אב]].}}

תפריט ניווט