175
עריכות
מחנה הנסתרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מחנה הנסתרים''' היוה את ההקדמה לתנועת החסידות שנוסדה ע"י ה[[בעל שם טוב]]. | '''מחנה הנסתרים''' היוה את ההקדמה לתנועת החסידות שנוסדה ע"י ה[[בעל שם טוב]]. | ||
שורשיו של מחנה הנסתרים | ==שורשיו== | ||
שורשיו של מחנה הנסתרים נעוצים בארצות ספרד ופורטוגל בהם לימוד הקבלה היה מצוי בין תלמידי-חכמים, משא"כ בארצות אשכנז בעת ההיא. | |||
כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. | כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. | ||
היו לזה מתנגדים, אף בקרב לומדי התורה. | היו לזה מתנגדים, אף בקרב לומדי התורה. | ||
==ייסוד מחנה הנסתרים== | |||
לרבי יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו. | לרבי יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו. | ||
בשנת ה' אלפים ש"נ ( | בשנת ה' אלפים ש"נ (1590) התישב רבי אליהו בעיר וורמייזא. | ||
אל רבי אליהו הגיעו מדוכאי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ"הבעל שם מוורמייזא". | אל רבי אליהו הגיעו מדוכאי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ"הבעל שם מוורמייזא". | ||
| שורה 16: | שורה 20: | ||
כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את "מחנה הצדיקים הנסתרים". | כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את "מחנה הצדיקים הנסתרים". | ||
==מנהיגי מחנה הנסתרים== | |||
כאמור, מיסד [[מחנה הנסתרים]] היה [[רבי אליהו בעל שם]]. תלמידו וממשיך דרכו היה [[רבי יואל בעל שם]]. תלמידו וממשיך דרכו היה [[רבי אדם בעל שם]]. | |||
==פעולות מחנה הנסתרים בעולם היהודי== | |||
בשנות נשיאותו האחרונות של רבי יואל בעל שם (וכן אצל תלמידו רבי אדם בעל שם) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה. | מדובר היה בקבוצת תלמידים שגלו ממקום למקום ללא שיגלו לציבור את דרגתם הרוחנית, ועבודתם היתה להפיץ את לימוד הקבלה בקהילות היהודיות השונות. | ||
הם סבלו גם רדיפות ממתנגדיהם, אולם כעבור כמאה שנים התפשט לימוד הקבלה במידה לא מבוטלת. | |||
בשנות נשיאותו האחרונות של [[רבי יואל בעל שם]] (וכן אצל תלמידו וממלא מקומו [[רבי אדם בעל שם]]) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה. | |||
==המעמדות אז בעולם היהודי== | |||
אז - וכך היה עד תחילת ה[[חסידות הכללית]] - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת. | אז - וכך היה עד תחילת ה[[חסידות הכללית]] - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת. | ||
| שורה 28: | שורה 39: | ||
הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים ע"י תלמידי-חכמים היתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה. | הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים ע"י תלמידי-חכמים היתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה. | ||
בשנת ה'תע"ו (1716) הצטרף ל[[מחנה הנסתרים]] בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל [[בעל שם טוב]]. | ==המעבר ממחנה הנסתרים ל[[חסידות הכללית]]== | ||
בשנת ה'תע"ו (1716) הצטרף ל[[מחנה הנסתרים]] בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל [[בעל שם טוב]] מיסד שיטת ה[[חסידות הכללית]]. | |||
[[קטגוריה: חסידות הכללית]] | [[קטגוריה: חסידות הכללית]] | ||