נחמן שלום שכנא הרטמן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרה"ח הר' '''נחמן שלום שכנא''' ז"ל בן הרה"ח הרב [[משה שמואל הרטמן]] ע"ה והרבנית מרת [[שושנה רייזל הרטמן]] ע"ה נולד בכ"ט באדר [[ה'תרע"א]] (1911 למניינם) בעיר [[חברון]] בארה"ק, למשפחה עניפה של [[חסידי חב"ד בחברון]]

הוא דור שישי [[לאדמו"ר הזקן]] בעל[[ התניא]] [[והשולחן ערוך]]. אם אמו הרבנית מרת [[מושקא דבורה]] היא נכדת הרבנית הצדקנית מרת [[מנוחה רחל]] ע"ה [[סלונים]]  בת [[האדמו"ר האמצעי]] בן [[האדמו"ר הזקן]][[שעלתה לארץ]] והצטרפה לישוב החב"די שהיה קיים בחברון, מזה כמה שנים.

בגיל שנתיים עברו הוריו לגור [[בעיר העתיקה]] בירושלים, שם פתח אביו חיידר ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודין בישיבות [["מאה שערים"]]ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.

כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים]]ניגשה אליו סבתו מרת [[מושקא דבורה]]לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה הר' נחמן ש"ש נוכח במעמד זה.

ראשית עבודתו בירושלים, אחר כך עבר למושבה [[חדרה]]שם עמד בקשר עם השוחט החבד"י הרה"ח [[יצחק ליפשיץ]] שבניו הקטנים, גם הר' [[צבי ליפשיץ]] ז"ל למדו אצלו.

היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, חלקם [נמצאים] [[בספריית לובאוויטש]] ב 770.

פעל לצירופה של השכונה [["רמת יצחק"]], בה גר, לעיר [["רמת נן"]]ולא שתצורף לעיר [["גבעתיים"]]שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"

היה בין מייסדי ומתפללי [[בית הכנסת חב"ד ברחוב עוזיאל 5 ברמת יצחק]], הוא גר באותו רחוב במספר 47, וזאת ביחד עם הרה"ח ר' [[מאיר בליזינסקי]]

ז"ל, הרה"ח ר' [[מרדכי גרוזמן]] הר' [[שמרלינג]] הרה"ח ר' [[דוד גרין]]

ועוד.

היה מסור למבצעי [[אדמו"ר מה"מ]] בכרך כ"ב של [[אגרות הקודש]] מודפסת איגרת שנשלחה אליו.

היה מסור ל"[[ארגון צאצאי האדמור הזקן"]]ולעיר חברון [[ומחדשי הישוב]] היהודי בה.