ימי התשלומין: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ימי התשלומין''' הינם שישה הימים שלאחר [[חג השבועות]] וחלים בין [[ז' בסיוון]] ל[[י"ב בסיון]]. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, מי שלא הספיק להקריב את [[קורבן|קורבנו]] בחג, משלים זאת בימים אלו.

[[הרבי]] מסיק מעניין זה ואומר שאף שלא היתה אפשרות להקריב ב[[חג השבועות]] מפני סיבה שאינה תלוי' בנו, שהרי עדיין לא נבנה [[בית המקדש]], ואין לך אונס גדול מזה, מכל מקום, אם יבנה [[בית המקדש]] בימי התשלומין, יוכלו (ואדרבה - יהיו חייבים) להקריב את הקרבנות של חג השבועות.

[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל את סבו, [[אדמו"ר הזקן]]: "מהו עניינם של ימי התשלומין שלאחר חג- השבועות?". ענה אדמו"ר הזקן: "כאשר סוחר נוסע ליריד גדול, וקונה שם הרבה סחורה, אין הוא חוזר לביתו מיד לאחר היריד, אלא הוא שוהה כמה ימים ואורז היטב את סחורתו, שלא תיגנב ולא תאבד במשך הנסיעה הארוכה הביתה. ואף כאן: בזמן מתן-תורה ודאי קנה כל אחד קצת 'סחורה' משפע הגילויים של החג. לכן יש צורך להיות כמה ימים אחרי החג, כדי לארוז היטב 'סחורה' זו, שלא תאבד בטרדת הזמן" {{הערת שוליים|ספר השיחות [[תרצ"ו]] עמ' 285}}.

הרבי אומר{{הערת שוליים|התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג' עמ' 322}}: יש לנצל את היום האחרון מימי התשלומין של "זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]]" (כולל גם ההכנה לחמישה עשר בחודש, שבו קיימא סיהרא דירחא תליתאי באשלמותא), לקבלת [[החלטות טובות]] ולקיימן תיכף בפועל ממש - להתחזק ולהוסיף בלימוד ה[[תורה]], החל משיעורי [[חת"ת]], שיעורי ה[[רמב"ם]], וכן בכל שאר השיעורים וקביעות העתים לתורה, הן ב[[נגלה דתורה]] והן ב[[פנימיות התורה]], ובמיוחד - להוסיף בהפצת התורה וב[[הפצת המעיינות חוצה]]. וכן להוסיף בכללות הענין של [[אהבת ישראל]] ו[[אחדות ישראל]], ולהוסיף בענין נתינת ה[[צדקה]] באופן של "כפליים לתושיה" ובהדגשה מיוחדת שתהא הנתינה בסבר פנים יפות דוקא".