שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

במוצאי החג, עת מתחיל יום טוב שני של גלויות שהוא גם שמחת תורה בחו"ל, נהגו ב[[ארץ ישראל]] לערוך הקפות שניות, שבהן יוצאים עם ספרי התורה לרחובות העיר ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.

מקור המנהג הוא ר' [[חיים ויטאל]] המתאר בספרו שער הכוונות את מנהגי רבו ה[[אר"י]] ב[[צפת]], שהיה נוהג לבקר במוצאי יום שמחת תורה בכמה בתי כנסיות שהתעכבו לסיים את התפילה, ולערוך שבע הקפות בכל אחד מהם. משם הגיע המנהג ל[[חברון]] ולישיבת המקובלים בית אל ב[[ירושלים]]{{הערה|כפי עדות הרב חיד"א בספרו לדוד אמת}}, ואחר כך התפשט גם לשאר בתי הכנסת בירושלים{{הערה|מעיד על כך ר' יהוסף שווארץ באגרת לאחיו בגרמניה}}ומאוחר יותר לשאר קהילות ארץ ישראל. מארץ ישראל עבר המנהג גם לכמה מקהילות איטליה, והמזרח - טורקיה, בגדאד, פרס, כורדיסטן, הודו.<ref>תולדות חג שמחת תורה, עמוד 284</ref>

* השתתפות עם בני הגולה בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה.{{הערה|1=בתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3159 חג שמחת תורה], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]}}

* לאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להיקבץ רבים יותר לשמחת התורה ולקיים "ברוב עם הדרת מלך".