39,916
עריכות
הסתלקות צדיק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''הסתלקות צדיק''' מהעולם הוא שלב בחייו הרוחניים של הצדיק, בה ה[[נפש האלוקית]] נפרדת מה[[גוף]], ומותירה בה [[רשימו]] דק בלבד בבחינת [[הבל דגרמי]] (קדושה מועטת שנשארה ב[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] מכח הקדושה של העבודה שנעשתה על ידי הגוף), שעתיד לצאת מהכח אל הפועל ב[[תחיית המתים]] כשהנשמה חוזרת לגוף. | ||
ההסתלקות נקראת לרוב בתואר '''פטירה'''. טעם הענין מבאר הבעל שם טוב "כי לצדיק לשמחה יחשב לו שנפטר מזה העולם, שלכך נקרא מיתת הצדיק פטירה, שנפטר מצער עוה"ז מעלמא דשקרא, ובבואו לעוה"ב לשמחה יחשב לו". מסיבה זאת כינוי זה אינו מתאים למיתת רשע, "ששם יראה פנקסו פתוח והחשבון ערוך ליתן דין וחשבון"{{הערה|כש"ט ח"א קנ"א}}. | |||
בשעת הפטירה יש כח מיוחד לצאצאים ולבנים של הצדיק לקנות את הכוחות הרוחניים של הצדיק, שנתלבשו ב[[נר"ן]] שלו, ובמידה מסויימת בכל ימי השבעה שבהם [[רוח]]ו של הצדיק עדיין שייכת לעוה"ז על ידי שבעת המקיפים של הנשמה. גם לאחר מכן יש כח בתלמידיו וחסידיו הדבקים בו לקנות את רוחו על ידי דביקות אמיתית בדרכיו. | בשעת הפטירה יש כח מיוחד לצאצאים ולבנים של הצדיק לקנות את הכוחות הרוחניים של הצדיק, שנתלבשו ב[[נר"ן]] שלו, ובמידה מסויימת בכל ימי השבעה שבהם [[רוח]]ו של הצדיק עדיין שייכת לעוה"ז על ידי שבעת המקיפים של הנשמה. גם לאחר מכן יש כח בתלמידיו וחסידיו הדבקים בו לקנות את רוחו על ידי דביקות אמיתית בדרכיו. | ||
==הכינוי הסתלקות== | ==הכינוי הסתלקות== | ||
הכינוי "הסתלקות" הינו ביטוי [[יהודי]] ו[[חסיד]]י מעודן, למושג מוות. המושג מתייחס ל"הסתלקות" האדם מה[[עולם]] הזה ה[[גשמי]] לעולם הבא. בדרך כלל הביטוי [[הסתלקות]] ניתן רק לאנשים [[צדיק|צדיקים]] שנפטרו. | |||
במאמרי [[חסידות]] מבואר כי [[הסתלקות]]ו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, "באתי לגני" ה'[[תשי"א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח"ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו. | במאמרי [[חסידות]] מבואר כי [[הסתלקות]]ו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, "באתי לגני" ה'[[תשי"א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח"ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו. | ||